פש"ר 1076/08

תקציר

יצחק (ויקי) פרץ, שהוכרז פושט רגל בשנת 2009, ביקש למחוק את החוב שהיה חייב לבנק מזרחי טפחות בע"מ, שעמד על כ-3.9 מיליון שקל. בית המשפט שקל את הבקשה תוך התחשבות בגורמים שונים. ראשית, השופטת לא קיבלה את טענת הבנק כי פרץ פעל בחוסר תום לב, ולא מצאה כל ראיה לכך שעשה שימוש לרעה בנכסים עסקיים משותפים. גם אם כך היה, חוסר תום הלב לא הופנה כלפי הבנק אלא כלפי אחיו, שלא היה נושה, ובכך שולל את טענת הבנק. יתר על כן, השופטת ציינה כי חוסר תום הלב הנטען התרחש לפני זמן רב, בסביבות שנת 1997, וחלוף הזמן המעיט ממשמעותו. באשר לטענת הבנק בדבר החוב המצטבר של פרץ במהלך ההליך, ציינה השופטת כי החוב בפיגור סולק לפני הדיון, ופרץ אף הגדיל את תשלומיו החודשיים מבלי שנאלץ לעשות כן. השופט דחה גם את הטענה בדבר פוטנציאל ההשתכרות הגבוה של פרץ בענף הכדורגל, וקבע כי מומחיותו לא תורגמה להכנסות גבוהות יותר לאורך השנים. במקום זאת, פוטנציאל ההשתכרות של פרץ נראה יציב, והשופטת הסתמכה על הערכת הנאמן כי לא צפוי שיפור משמעותי. השופטת הדגישה שחלפו כ-14 שנים מאז החלו קשייו הכלכליים של פרץ, נתנה משקל משמעותי לגורם זה והגיעה למסקנה כי מתן שחרור מותנה יאפשר לו לפתוח דף חדש. תנאי הפיטורים נקבעו, ובהם פירוק קופות הגמל וההשתלמות שלו, תשלום של 50,000 ש"ח בתוך 48 חודשים, וקבלת פסק דין על יתרת סכום החוב, שיפרע מרווחי העתיד או מנכסים שנרכשו בתוך ארבע שנים. ההחלטה נועדה לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.