דמ"ש 2160/09

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיה של גב' גילה סנבטו (התובעת) בעקבות סיום העסקתה אצל הנתבעת, חברה המספקת שירותי ניקיון ואחזקה, בחודש אוגוסט 2007. התובעת טענה כי עבדה אצל הנתבעת מיוני 2003 ועד אוגוסט 2007 ועזבה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים. עוד טענה כי הנתבע לא סיפק לה הטבות שונות, לרבות הפרשות לקרן פנסיה, דמי חגים ודמי הבראה. פסק הדין בוחן את תחולתם של הסכם קיבוצי וצו הרחבה בענף הניקיון על היחסים בין הצדדים, ולאחר מכן בוחן לגופן של כל אחת מטענות התובע. מסקנת בית הדין היא כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה אכן חלים על עסקי הנתבעת ועל העסקתה של התובעת. משכך, נדרשה הנתבעת לעמוד בתנאי ההסכם הקיבוצי אך לא עשתה כן. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, מקבל בית הדין את טענת התובעת כי התפטרה עקב פגיעה בעבודה וכי יש לראות בהתפטרותה פיטורים. בנוסף, בית הדין מכיר ביוני 2003 כמועד תחילת העסקתה על סמך הראיות שהובאו. עוד קובע בית הדין כי היקף עבודתו של התובע היה לפחות 50% ממשרה מלאה. כתוצאה מכך, נפסקו לתובע 8,181 ₪ פיצויי פיטורים עבור התקופה שבין יוני 2003 לאוגוסט 2007. התביעה לדמי חגים נדחית מאחר ולתובעת שולם שכר קבוע ולא הוצגה הפחתה בשכרה בחגים. באשר לתביעת דמי החופשה פוסק בית הדין לטובת התובעת, ומקבל את טענתה כי לא ניצלה ימי חופשה בתשלום במהלך עבודתה. התובעת זכאית אפוא לדמי חופשה בסך 2,988 ₪ בגין ימי החופשה הצבורים בשלוש שנות עבודתה האחרונות. כמו כן, בית המשפט נעתר לתביעת התובע לדמי הבראה, תוך הכרה בכך שהנתבעת לא ניהלה רישומים לקביעת זכותו של התובע לקצבה זו. על כך נפסק לתובע סך של 2,151 ₪. לבסוף, גם התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מצליחה. בית המשפט מחייב את הנתבע, שלא הפריש לקרן הפנסיה של התובע, לשלם לתובע 5,890 ₪ כפיצוי. לסיכום, הנתבע מחויב לשלם לתובע סך של 24,200 ₪, הכולל את הסכומים הנ"ל וכל הטבה כספית נוספת כקבוע בחוק. הנתבעת נדרשת גם להחזר הוצאות התובעת, שנקבעו על סך של 3,500 ₪. פסק הדין הוא סופי, וניתן להגיש ערעור רק באישור בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.