עת"מ 17296-10-19

תקציר

העותרת ביקשה פטור מארנונה בגין ארבעה נכסים שבבעלותה לפי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורים המתייחסת לנכסים המשמשים מוסדות מתנדבים לשירות הציבור. המשיב, שדחה תחילה את בקשת העותר, טען כי יש לבחון את פעילות הנכסים ברמה הארצית ולא ברמה המקומית. בית המשפט מצא פגמים פרוצדורליים בהחלטתה של המשיבה שלא להיוועץ ברשות המקומית, כנדרש בחוק. אולם, מאחר שהרשות המקומית לא הייתה משיבה בתיק, נדחתה טענה זו. עוד קבע בית המשפט כי הימנעותה של המשיבה מלהסביר מדוע דחתה את בקשת הפטור אינה מהווה פגם פרוצדורלי. לגופו של עניין, פירש בית המשפט את סעיף 5(י) לפקודה כך שאפיונו של העותר כמוסד התנדבותי צריך להתבסס על פעילותו בנכס הספציפי שבגינו מתבקש הפטור, ולא על פעילותו הכוללת ברחבי הארץ. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהאצלת סמכויות קבלת ההחלטות המיניסטריאלית לממונים על המחוזות מרמזת שיש לתת עדיפות לשיקולים מקומיים. לתמיכה בפרשנות זו הפנה בית המשפט לתיקון הפקודה משנת 2019, שהעביר את סמכות הפטור למועצות מקומיות. גם הקריטריונים שקבע משרד הפנים למתן פטור, לרבות קריטריונים הנוגעים ספציפית לנכס הנדון, נמצאו כתומכים בגישה מקומית זו. באשר לדרישה כי הנכס ישמש אך ורק לשירות הציבור, מצא בית המשפט כי מתן היתר בכך שהעותרת אפשרה לגופים אחרים להשתמש בנכסים לפעילות דומה בשירות הציבורי אינה עומדת באמות המידה לפטור, גם אם פעילותם של גופים אלה הייתה לטובת הציבור. משכך, ביטל בית המשפט את החלטת המשיב והורה להם לבחון מחדש את זכאותו של העותר לפטור על הנכס ברמה, בהתחשב בראייה המקומית. העותר לא קיבל פטור מהנכסים בעפולה, נוף הגליל וכרמיאל. לאור התוצאה, החליט בית המשפט שלא להוציא צו הוצאות.