ב"ש 21354/07

תקציר

המדינה תפסה שלושה כלי רכב בבעלותו של המערער, בחשד ששימשו לשקי חול בלתי חוקיים. כחודשיים לאחר מכן הוגש נגד המערער כתב אישום בגין כרייה בלתי חוקית. המערער ביקש את החזרת הרכבים, בקשה שנדחתה על ידי בית משפט השלום באשקלון, ובעקבות זאת נדחתה גם בקשתם לעיון חוזר. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה כי לא עסקו בכרייה בלתי חוקית, כי אין חזקת ועדות, וכי שגה בית משפט קמא בכך שלא בחן פתרונות חלופיים להחזרת כלי הרכב. המשיב טען מנגד, כי אין להחזיר את כלי הרכב למערערת שכן קיים סיכון שישמשו לעבירות נוספות, והציע לשחרר את כלי הרכב אם המערערת תעמיד ערבות לערכם המלא. השופט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא כי למשיב היה חשד סביר כי המערער כורה שלא כדין. השופט הכיר בצורך לאזן בין זכויות הקניין של המערער לבין זכות הציבור למנוע כרייה בלתי חוקית נוספת, והחליט כי יש להחזיר את כלי הרכב למערערת בתנאים מסוימים: רישום עיקול על כלי הרכב, חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות כלשהן עם כלי הרכב, ומתן ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ כל אחד. וכן מזומן או ערבות בנקאית בסך 250,000 ₪ לכל רכב. עד שיתקיימו תנאים אלה, יישארו כלי הרכב בידי המדינה.