עפ"ת 34150-03-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה תאונת דרכים בו הואשם המשיב בנהיגה רשלנית שגרמה לחבלה באדם. בדיון הראשון בתיק, שניים מתוך ארבעה עדי תביעה לא הופיעו. השופט סירב לדחות את הדיון למרות בקשת התביעה, בשל רשלנותם באישור נוכחות העדים. השופט זיכה את המשיב לאחר שמצא כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות להרשעה. בערעור נטען כי היה על השופט להיעתר לבקשת התביעה לדחות את הדיון, וכי די היה בראיות שהוצגו כדי לעבור את שלב ה"לא אשם". מנגד, טען בא כוח המשיב כי האינטרס הציבורי אינו צריך לגבור על האינטרס האישי של המשיב. ערכאת הערעור הסכימה עם המערער כי יש לדחות את הדיון וכי די בראיות שהוצגו כדי לעבור את שלב ה"לא אשם". על החלטת השופט לסרב לדחייה ולזכות את המשיב נמתחה ביקורת, שכן היא התבססה על אי הבנה של המושג המשפטי "לא אשם". ערכאת הערעור קיבלה את הערעור, ביטלה את הזיכוי והחזירה את התיק לערכאה נמוכה יותר לדיון נוסף, כשהמערער משלם את הוצאות המשיב. החלטה זו התקבלה למען הצדק, בירור האמת וחומרת העבירה.