ע"פ 3177/91
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על פסק דין שהרשיע את המערער ברצח אשתו. ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות שכן לא היו עדים לאירוע. המערער, אח בגמלאות, טען כי מותה של אשתו היה תאונה כתוצאה מנפילה. עם זאת, ממצאי הנתיחה והראיות הנסיבתיות סתרו את גרסת המערער לאירועים. בית המשפט קיבל את חוות הדעת של המומחה לפתולוגיה מטעם התביעה, לפיה מותה של האישה נגרם מחנק מכני כתוצאה מלחץ על צווארה, שנמשך כשתי דקות, אשר נגרם על ידי המערער. רוב בית משפט קמא הרשיע אותו ברצח, ואילו דעת המיעוט צידדה בהרשעה בהריגה. ערכאת הערעור הסכימה עם דעת הרוב, וציינה כי התנהגותו של המערער וחוסר העקביות בדבריו תומכים באשמתו. הם הדגישו כי היעדר מניע מוכח אינו שולל את הראיות הנסיבתיות המכריעות. בנוסף, דן בית המשפט בכוונת המערער ובהיעדר הגנה עצמית (קינטור) והגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח את שני היסודות מעבר לספק סביר. לפיכך, הערעור נדחה, וההרשעה ברצח אושרה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3177/91 אברהם חייאב נ' מדינת ישראל, עליון (26.10.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.