בג"צ 7501/17

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט עתירה המבקשת התערבות שיפוטית, אך החליט לדחות את התביעה בנימוק שקיים סעד חלופי לעותר. בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו הוא נמנע בדרך כלל מלדון בעניינים כאשר עומדת בפני העותר אפיק משפטי פנוי אחר, אלא אם כן קיימות בתיק נסיבות חריגות בעלות חשיבות ציבורית משמעותית. נושא העתירה נגע לנהלים ולפעולות של היחידה לטיפול במבקשי מקלט. העותרים טענו כי טענותיהם צריכות להישמע אך ורק בבית משפט זה בשל אופיין הטובעני בציבור, דבר המצביע על שיקולי מדיניות הממשלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסוגיות המועלות מצויות בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שכן הן נוגעות להחלטות המתקבלות על ידי רשות הממלאת תפקידים ציבוריים על פי החוק. בית המשפט קבע כי טענות אלה צריכות להידון תחילה בפני בתי משפט מנהליים או ערכאות לערעורים בעלי סמכות מתאימה, אלא אם כן תנאים יוצאי דופן מחייבים אחרת. חרף שהכיר בטענת העותר כי הדברים חורגים מעבר לאינטרסים אישיים, הגיע בית המשפט למסקנה כי המקרה הנוכחי אינו מצדיק פטור מהמסלול הפרוצדורלי הטיפוסי. ההחלטה כוללת אישור מחודש של השופטים ד' ברק-ארז וד' מינץ, בהסכמה עם פסק דינו של השופט א' פוגלמן. פסק הדין מדגיש את העדפתו של בית המשפט לתעל סכסוכים באמצעות טריבונלים מיוחדים שנועדו לטפל בעניינים מנהליים אלה ביעילות, ומדגיש כי סכסוכים עובדתיים יכולים להיפתר טוב יותר בפורומים אלה.