עת"א 58427-02-26

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין עת"א 58427-02-26 (ב"ש) גיוסי נ' שב"ס **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת נועה חקלאי), עוסק בעתירה שהגיש אסיר, מוחמד גיוסי, בבקשה לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי, או לחלופין, להעבירו למתקן כליאה פלילי ולהימנע מהטלת מגבלות של אסיר ביטחוני. העתירה נדחתה, תוך שהשופטת בחנה את סבירות ההחלטה המנהלית של שירות בתי הסוהר (שב"ס) על סמך המסגרת הנורמטיבית והפסיקה הרלוונטית. **המסגרת הנורמטיבית וההלכה הפסוקה** הפסק דין מתבסס על פקודת נציבות 04.05.00, הנוגעת להגדרת אסיר ביטחוני. הפקודה מגדירה אסיר ביטחוני כאחד ש: * נחשד, הואשם או הורשע בעבירה ביטחונית מובהקת או בעבירה ביטחונית שהמניע לה הוא לאומני, או שקיים לגביו מידע של השב"כ המעיד על מסוכנות ביטחונית. * הוגדר כאסיר ביטחוני במהלך ריצוי מאסרו. הפקודה מפרטת את התהליך והשיקולים לשינוי סיווג אסיר, לרבות הצורך בהתייעצות עם גורמי מודיעין (שב"ס, שב"כ, משטרה) ובחינת טיב העבירה, עבירות קודמות, השתייכות ארגונית, התנהלות במהלך המאסר, וחוות דעת גורמי הביטחון. הפסיקה הרלוונטית, כפי שהובאה בפסק הדין, מדגישה את חובת בית המשפט לבחון את **סבירות** ההחלטה המנהלית, ולא להחליף את שיקול הדעת של הגורם המוסמך בשיקול דעתו שלו. בית המשפט העליון, בפסק דין עבדאלרחמאן חאג יחיא, אף הצביע על קושי כאשר שינוי סיווג נעשה ללא תבחין ברור, במיוחד כאשר נשקפת סתירה להמלצות גורמי הביטחון. **ניתוח ההחלטה המנהלית** 1. **עילות הסיווג הראשוני כאסיר ביטחוני:** * העותר הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב ושתי עבירות איומים. * עבירות האיומים, כפי שפורטו בכתב האישום, כללו איומים מפורשים בביצוע פיגוע על רקע לאומני, כגון: "זה כדי לעשות לכם פיגוע אני יעשה לכם פיגוע אתם תפחדו", וכן "כוס אמא של מדינת ישראל, תלכו לעזאזל, אני גם אעשה פיגוע שאני אצא". * העותר אף התבטא באופן לאומני בעת קליטתו במאסר, והוא משתייך לארגון הפת"ח. 2. **ההחלטה שלא לשנות את הסיווג:** * ההחלטה לסווג את העותר כאסיר ביטחוני בדצמבר 2024 התקבלה על סמך התבטאויותיו הלאומניות והאיומים בביצוע פיגוע, אשר לפי הפקודה מהווים עבירה שעל פי טיבה ונסיבותיה היא עבירה ביטחונית. * השופטת דוחה את טענת העותר כי התבטאויותיו אינן מצדיקות סיווג כביטחוני, וקובעת כי האיומים המפורשים והרקע הלאומני להם מצדיקים את ההחלטה. * **התייחסות לעמדת השב"כ:** העותר טען כי שב"כ המליץ על סיווגו כאסיר פלילי. ואכן, גורם המודיעין בשב"ס (חטמ"ן) אימץ את עמדת שב"כ, אך ציין כי הוא ממליץ לסווג את העותר כביטחוני, ולא כ-4(ב), לאור התבטאויותיו הלאומניות והשתייכותו לארגון הפת"ח. * השופטת מכירה בכך שהיה מקום לפרט יותר את הנימוקים לסטייה מעמדת שב"כ, בהתאם להנחיית בית המשפט העליון. עם זאת, היא קובעת כי הנימוקים שכן פורטו, המבוססים על התבטאויותיו, השתייכותו הארגונית ועמדת חטמ"ן, הינם מספקים כדי לדחות את העתירה. * **הבדל מהלכה פסוקה:** השופטת מבחינה בין מקרה זה למקרה עבדאלרחמאן חאג יחיא, שכן ההחלטה בענייננו התבססה על סעיף 3(ב)(1) לפקודה (התבססות על טיב העבירה ונסיבותיה), ולא על סעיף 3(ב)(2) (שינוי סיווג במהלך המאסר ללא תבחין ברור). 3. **החזקה באגף פלילי:** * העותר ביקש להימנע מהטלת מגבלות של אסיר ביטחוני, לרבות שילובו במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה. * הפקודה קובעת כי אסירים ביטחוניים יוחזקו באגפים נפרדים. סעיף 4(ב) לפקודה מאפשר חריג, לפיו ניתן לכלוא אסיר ביטחוני בנפרד מאסירים ביטחוניים או להימנע מהטלת מגבלות, אך זאת רק אם התקיימו שני תנאים מצטברים: 1. האסיר לא היה חבר בארגון עוין או לא סייע לו, או שהוכח שניתק קשרים. 2. קיים אישור מגורם ביטחוני כי אין בכליאתו בנפרד או מאי הטלת מגבלות סכנה לביטחון המדינה. * במקרה זה, מכיוון שהעותר משתייך לארגון הפת"ח, הוא אינו עומד בתנאי הסף של סעיף 4(ב)(1). לכן, לא ניתן להורות על סיווגו כ-4(ב) או על העברתו למתקן כליאה פלילי באופן שיבטל את המגבלות הנובעות מסיווגו הביטחוני. **חידושים משפטיים ודגשים** * **התמודדות עם סתירה בין גורמי מודיעין:** פסק הדין מדגיש את המורכבות הנוצרת כאשר ישנה סתירה בין עמדת השב"כ (המלצה לסיווג פלילי) לבין עמדת גורם מודיעין אחר (חטמ"ן, הממליץ על סיווג ביטחוני). בית המשפט מכיר ב"מקור הסמכות" המנהלית (הגורם המוסמך בשב"ס) לקבל החלטה גם בניגוד להמלצת גורם ביטחוני, אך מחייב נימוק ענייני וסביר לכך. * **הפרשנות הרחבה של "עבירה ביטחונית":** בית המשפט מרחיב את ההגדרה של "עבירה ביטחונית" מעבר לעבירות ביטחוניות מובהקות, וכולל בה גם איומים מפורשים בביצוע פיגוע על רקע לאומני, וזאת בהתאם לנסיבות טיב העבירה. * **דגש על התנהגות האסיר כשיקול מכריע:** הפסק דין מדגיש את חשיבות ההתבטאויות הלאומניות החוזרות ונשנות של האסיר, גם אם לא הורשע בעבירה ביטחונית מובהקת, כשיקול מרכזי בסיווגו הביטחוני, במיוחד בתקופה של מתיחות ביטחונית. * **הבהרת התנאים לשינוי סיווג והחזקה באגף פלילי:** פסק הדין מפרט את התנאים המצטברים הנדרשים על פי הפקודה לשינוי סיווג אסיר ביטחוני לאסיר פלילי, ואת התנאים לחריג של החזקת אסיר ביטחוני באגף פלילי. הדבר מחזק את ההבנה כי סיווג ביטחוני נושא עימו משמעויות תפעוליות וקשיחות בשינויים. **סיכום** פסק דין זה מבטא גישה שמרנית מצד בית המשפט ביחס להתערבות בהחלטות מנהליות בתחום הביטחוני. הוא מאשר את ההחלטה לסווג את העותר כאסיר ביטחוני, על בסיס התבטאויותיו הלאומניות והאיומים בביצוע פיגוע, גם כאשר קיימת המלצה נוגדת של שב"כ. בית המשפט מצא כי ההחלטה מבוססת על המסגרת הנורמטיבית, עומדת במבחן הסבירות, ואינה נופלת לקשיים שהועלו בפסיקה קודמת. כמו כן, הפסק דין מבהיר כי תנאי השיוך לארגון פת"ח מונעים שינוי סיווגו של העותר באופן שיאפשר את שילובו באגפים פליליים תוך ביטול המגבלות.