רע"א 3675/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה אזרחית בגין רשלנות שהוגשה נגד מדינת ישראל על ידי משיבים שפעוטונים שלהם נהרסו במהלך האינתיפאדה השנייה, לכאורה ללא הודעה מתאימה או שימוע. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, אך המדינה ערערה. ערכאת הערעור הסכימה לדון בערעור כאילו ניתנה רשות ערעור. השופטים קיבלו את ערעור המדינה ודחקו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים קבעו כי המשיבים לא הוכיחו קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת של המדינה לבין הנזק שנגרם כתוצאה מהריסת הפעוטון שלהם. לגופו של עניין, הם לא הוכיחו כי הודעה בכתב או שימוע היו משנים את התוצאה. באשר לטענה כי המדינה השתמשה באמצעים פוגעניים שלא לצורך, קבעו השופטים כי המשיבים לא הוכיחו כי ניתן היה למנוע את הנזק ללא ההריסה. נטל ההוכחה היה מוטל על המשיבים, והם לא עמדו בו. עוד קבע בית המשפט כי תיקון מס' 4 לחוק הנזיקין האזרחיים אינו חל רטרואקטיבית על האירוע משנת 1992. לבסוף, קבעו השופטים כי לא ניתן להעלות טענות המבוססות על המשפט הבינלאומי בהליך האזרחי הנוכחי, אלא יש להעלותן בהליך מינהלי או חוקתי. השופט מלצר הסכים עם החלטת הרוב, אך הציע כי יש לבחון את האפשרות לפצות את המשיבים מחוץ לדיני הנזיקין.