סע"ש 65048-10-18

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות סיום העסקתו של התובע בחברה הנתבעת. התובעת טענה כי פוטרה מחמת אפליה מחמת גיל, ואילו הנתבעת טענה כי הדבר נבע מביצועיה הירודים. בית הדין מצא כי אכן, ההחלטה לפטר את התובעת התבססה בחלקה על שיקולים רלוונטיים הקשורים לתפקודה. עם זאת, בית הדין שוכנע כי ההחלטה נגועה גם בהפליה מחמת גיל, שכן היו ראיות לשיקולים פסולים באשר לגילה של התובעת, והנתבעת כבר החליטה לשכור עובדת צעירה בהרבה במקומה. לפיכך, על פי "מודל ההכתמה", הפיטורים היו בלתי חוקיים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. יתר על כן, בית הדין מצא כי העסקתה של התובעת הופסקה ללא שימוע, דבר המהווה אף הוא הפרת חוזה. למרות טענות התובעת, בית הדין לא מצא כל הצדקה לטענות בדבר הודעה לעובדים, הפרשי רכיבי אש"ל או פיצוי הלנה. בהתחשב במכלול הנסיבות, בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובעת 35,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ו-10,000 ₪ נוספים בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע. שאר התביעות נדחו, וכל צד היה אחראי לשכר טרחתו.