בש"א 9164/01

תקציר

בית המשפט העליון דן בבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק בורר שניתן בתיקים שבפניו. הבקשה הוגשה בתוך המועד האחרון של 45 יום שנקבע בחוק הבוררות לערעור על פסק בוררות. השאלה המרכזית הייתה האם המבקש הגיש בקשה בתום לב להבהרה או לתיקון פסק הבורר, אשר יאריך את המועד האחרון להגשת הבקשה לביטול. בית המשפט קבע כי המבחן לקביעת טיבה של בקשה כזו הוא תוכנה ולא כותרתה. נמצא כי בקשת ההבהרה של המבקשת, אף שנדחתה על ידי הבורר, נעשתה בתום לב ונפלה בגדר סעיף 22 לחוק הבוררות. לפיכך, בקשת ההארכה הוגשה בתוך המועד שהוארך. עם זאת, בית המשפט קבע כי נדרש טעם מיוחד למתן הארכה, שלא היה קיים במקרה זה. המבקש אף הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, אשר בית המשפט העליון קבע כי אין בה כדי להצדיק מתן הארכה, מה גם שלא הסביר כיצד היא תשפיע על הליך הבוררות או תייתר את הצורך בבקשה לסילוק על הסף. בית המשפט הדגיש את הצורך בפתרון יעיל ומהיר של סכסוכי בוררות. לפיכך, הבקשה להארכה נדחתה, אך למבקשת ניתנו ימים ספורים להגיש את בקשתה לביטול פסק הבורר, למען ההגינות הפרוצדורלית. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים.