בש"פ 5419/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר הקשורה לחקירה פלילית. המבקש, שאינו מיוצג, ביקש לערער על מספר החלטות הנוגעות להארכת תוקפם של נכסים שנתפסו במהלך החקירה. החפצים, בהם נכסי מקרקעין, נתפסו מכוח פקודת סדר הדין הפלילי וחוק איסור הלבנת הון. החלטות הערכאה הנמוכה יותר התבססו על קיומו של חשד סביר ועל הצורך בחקירה נוספת. המבקש טען כי העבירות בהן נחשד, לרבות עבירות על חוק הביטוח הלאומי, אינן מהוות "עבירות מקור" לפי החוקים הרלוונטיים, טענה שבית המשפט דחה. עוד טען המבקש כי צווי התפיסה אינם תואמים את פקודת הסמים המסוכנים, אך בית המשפט הבהיר כי חוק איסור הלבנת הון קובע שני מסלולי תפיסה מקבילים, והמקרה הנוכחי נופל תחת פקודה אחרת. זאת ועוד, הפניית המבקש לפסק דין קודם של בית המשפט, מנגל נ' מנהל מחלקת עררים, לא היה די כדי לתמוך בטענתו, שכן מדובר בנסיבות שונות. ככלל, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות או טעויות בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר ודחה את בקשת רשות הערעור, ובכך חיזק את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.