ת"מ 15550-03-09

תקציר

בית המשפט החליט לאשר תובענה ייצוגית נגד רשות מקומית, המחויבת לגבות ארנונה מתושביה. העותר, שבבעלותו חנות במתחם בתחום שיפוטו של המשיב, טוען כי המשיב העלה שלא כדין את הארנונה בגין קרקע תפוסה ללא אישור שרי הפנים והאוצר. העותר טוען כי פרשנותו של המשיב לחקיקה הרלוונטית אינה נכונה וכפועל יוצא מכך המסים הנגבים אינם תקפים. עיקר המחלוקת נסובה סביב הגדרת המונח "בניין" בפקודת העיריות והאם היתה למשיב סמכות לקבוע את גודל השטח הסובב את הבניין, שיש לפטור אותו מארנונה. בית המשפט מקבל את טענת העותרת כי החלטת המשיב להשמיט סעיף מסוים מצו הארנונה עולה כדי שינוי בלתי מורשה, וכתוצאה מכך הוגדלו החיובים בגין קרקע תפוסה. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי טענות המשיב נגד אישור התובענה הייצוגית אינן משכנעות. מסקנת בית המשפט היא כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות משותפות של משפט ועובדה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. לפיכך, בית המשפט מאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, ממנה את המבקש כמייצג ייצוגי, ומורה כי הקבוצה המיוצגת כוללת את כל התושבים ששילמו ארנונה עבור קרקע תפוסה לאחר השמטת הסעיף מצו המס בשנת 2006. דיון קדם משפט נקבע לפברואר 2012, והמשיב חויב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דינו בסך 25,000 ₪.