ת"פ 40193/02

תקציר

הנאשם הורשע במספר עבירות, בהן זיוף בכוונה, שימוש במסמך מזויף, קבלת טובין במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועבירות מס שונות, תוך שהוא זוכה מאשמת קשירת קשר וגניבה. האישומים נבעו ממעורבותו של הנאשם בהחזר הלוואות שניתנו לשותפו עופר מקסימוב, תוך שימוש בכספים שהושגו במרמה מהבנק על ידי אתי אלון, פקידת בנק. הנתבע היה מודע להחזרים אך לא למקורם במרמה. בית המשפט זיכה אותו מהאישומים החמורים יותר מחוסר ראיות, אך הרשיע אותו ביתר העבירות, תוך הדגשת חומרת העבירות הכלכליות והשפעתן המזיקה על החברה. התביעה ביקשה עונש חמור וחילוט נכסי הנאשם, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר וחילוט המוגבל לרווחי הנאשם. השופט, לאחר ששקל את הנסיבות, גזר על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 75 אלף שקל, וכן הורה על חילוט נכסים וכספים מסוימים בהיקף של כ-15% מהכספים שהולבנו. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה ופירש את דיני החילוט כך שיחייבו חילוט כספים ששימשו לעבירות, גם אם הנאשם טען שהם הושגו כדין. הן לתביעה והן לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.