LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"נ 6542-03-24

פסק-דין שלום חיפה

📋
מספר הליך6542-03-24
📂
סוג הליךע"נ
📅
תאריך23 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפלוני נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום
👨‍⚖️
שופטיםחוה קלמפרר-מרצקי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק ע"נ 6542-03-24, העוסק בדחיית ערעורו של חייל צה"ל להכרה בחבלה שנגרמה בתאונת דרכים בעת חופשה, בשל היעדר ביטוח חובה. ### 1. הרקע הנורמטיבי הבסיס המשפטי לדיון הוא **חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988**. החוק מעניק זכאות לחיילים שנפגעו בחופשה, אך מסייג זאת במקרים בהם החבלה אירעה בנסיבות שהיו שוללות זכאות לפיצוי לפי **חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד)**. הסעיף המרכזי שנדון הוא **סעיף 7(5) לחוק הפלת"ד**, השולל זכאות ממי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה. עם זאת, קיים חריג ב**סעיף 7א**, המאפשר זכאות ל"נוהג בהיתר" בתנאים מצטברים: 1. נהיגה בהיתר מאת הבעלים/המחזיק. 2. אי-ידיעה סובייקטיבית על העדר הביטוח. 3. סבירות אובייקטיבית של אי-הידיעה. ### 2. עיקרי הניתוח המשפטי והקביעות בפסק הדין #### א. סיווג המערער כבעל הרכב (דחיית תחולת סעיף 7א) הוועדה קבעה כקביעה עובדתית מכרעת כי האופנוע היה בבעלותו של המערער (מתנה מאביו), ולא בבעלות האב. * **החידוש/ההבהרה המשפטית:** הוועדה מדגישה כי כאשר הנפגע הוא בעצמו בעל הרכב או המחזיק בו, ממילא לא מתקיימת דרישת ה"היתר" מאת בעלים אחר. אדם אינו יכול להיות "נוהג בהיתר" של עצמו. משכך, נחסמה האפשרות להסתמך על חריג סעיף 7א לחוק הפלת"ד מלכתחילה. #### ב. יסוד אי-הידיעה הסובייקטיבי גם אילו היה המערער נחשב ל"נוהג בהיתר", הוועדה שללה את טענתו כי לא ידע על היעדר הביטוח. * **התנהגות ראייתית:** הוועדה ביססה את ממצאיה על עדות האב בקדם-המשפט, שבה הודה כי המערער שמע שיחות טלפון בדבר הצעות מחיר לביטוח (שהיו יקרות ולכן לא הבשילו לחוזה). * **עקרון המהימנות:** הוועדה העדיפה את הגרסה המקורית של האב, המצביעה על מודעות קונקרטית לאפשרות של היעדר כיסוי ביטוחי, על פני טענת המערער שלא הבין במי מדובר. #### ג. היסוד האובייקטיבי – חובת הבדיקה זהו נדבך משמעותי בפסק הדין. הוועדה הבחינה בין "רכב משפחתי" סטנדרטי לבין רכב שנרכש עבור הנהג. * **צמצום חובת הסתמכות:** אף שקיימת פסיקה (ע"א 8380-03) המקלה עם בני משפחה הנוהגים ברכב משפחתי מתוך הנחה שיש לו ביטוח, הוועדה קבעה כי במקרה של רכב חדש (מתנה) שנכנס לשימוש המערער, **חלה חובה אקטיבית על הנהג לוודא את קיום הביטוח**. * **הכרעה נורמטיבית:** הניסיון להסתמך על "יחסי קרבה" ועל "אי-שאילת שאלות" נדחה על ידי הוועדה, תוך קביעה כי בגיר בן 21 אינו פטור מחובת בדיקה בסיסית, בפרט כאשר שמע שיחות על קשיי רכישת הביטוח. ### 3. סיכום ומסקנות פסק הדין מדגיש שני עקרונות מרכזיים: 1. **אחריות הבעלים:** החריג המגן על "נוהג בהיתר" נועד להגן על מי שהשתמש ברכב באקראי ובתום לב, ולא על בעלי רכבים המזניחים את חובת הביטוח שלהם. 2. **חובת הזהירות העצמית:** בתי המשפט מצמצמים את ההגנה לנהגים הטוענים לאי-ידיעה כאשר הנסיבות (כמו שיחות על הצעות מחיר או רכב חדש בבעלותם) מטילות עליהם חובה ברורה לערוך בירור פשוט על קיומו של ביטוח חובה בטרם עלייה לכביש. הערעור נדחה מכיוון שהמערער לא עמד בתנאים המצטברים להפעלת החריג המאפשר הכרה בחבלה, בשל היותו בעל הרכב ובשל כך שלא הוכח היעדר ידיעה סביר לגבי העדר הכיסוי הביטוחי.

חקיקה מקושרת

חוק הנכים (תגמולים ושיקום)חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכיםפקודת ביטוח רכב מנועי

ע"נ 6542-03-24 פלוני נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום, שלום (23.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית