עת"מ 24885-09-10

תקציר

העותרים, שני אנשים הרשומים כתושבי הגדה המערבית, הגישו בקשה לרישיון ישיבה בישראל בשנת 2003, כשהיו בני 16, בקשה שנדחתה. בעקבות תיקון לחוק משנת 2005 שאיפשר להעניק רישיונות ישיבה לקטינים מהשטחים כדי למנוע את ניתודם מהורה משמורן השוהה בישראל כדין, ערערו העותרים, כיום בגירים, שוב על הדחייה. השאלה המרכזית של פסק הדין היא האם התיקון משנת 2005 חל על העותרים. השופט פוסק לטובת העותרים. יש לשקול את בקשתם לרישיון ישיבה לפי התיקון משנת 2005, למרות שהזדקנו מחוץ לקטגוריית הקטינים בעת שינוי החוק, שכן מטרת התיקון הייתה להשיג תוצאה מידתית המכבדת את אחדות המשפחה, והחלת החוק בעניינם תביא לתוצאה כזו. כמו כן, פסקי דין קודמים קבעו את מועד הגשת הבקשה כנקודת הזמן הרלוונטית לקביעת גילו של המבקש. לפיכך, העתירה מתקבלת, והמשיבים יישאו בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין.