בג"צ 6525/15

תקציר

דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט נעם סולברג, אליה הצטרפה השופטת יעל אלרון, דחתה את העתירה שערערה על אישור תכנית יהודה/205/15 - שילה הקדומה, הנוגעת לאתר ארכיאולוגי ביהודה ושומרון. השופט סולברג לא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטה התכנונית, שהתקבלה על ידי הרשויות הרלוונטיות לאחר שיקול דעת מעמיק ותיקונים. החלטת ועדת ההתנגדויות לאשר את התכנית נמצאה סבירה, והוועדה זכתה להערכה על כך שלא פעלה כחותמת גומי בלבד. על אף שהיו אי סדרים בהשתלשלות האירועים, כגון תחילת הבנייה לפני אישור התכנית, נחה דעתו של בית המשפט כי רשויות התכנון התייחסו לסוגיות כנדרש. כמו כן, בית המשפט מצא כי ההיבטים המסחריים של התוכנית, לרבות שטחי אירועים ומתקני תיירות, הוכרעו באופן סביר ועולים בקנה אחד עם אתרים ארכיאולוגיים אחרים בישראל. השופטת דפנה ברק-ארז, בחוות דעתה החולקת, סברה כי מספר שאלות שהעלתה העותרת בנוגע להליך התכנוני לא קיבלו תשובה מספקת. היא הדגישה כי הליך התכנון לא הדגיש במידה מספקת את שימור הערך הארכיאולוגי והתרבותי של האתר. לשיטתה, התוכנית נעדרה פירוט ודיוק, בעיקר בכל הנוגע לקרבת שימושי המסחר לממצאים הארכיאולוגיים. היא הייתה מעדיפה שבית המשפט יוציא צו על תנאי, שיחייב את רשויות התכנון לשקול היבטים אלה לפני יישום התוכנית. עוד ציינה השופטת ברק-ארז כי הליכי התכנון לא התייחסו כראוי להשפעת התכנית על גישת האוכלוסייה הפלסטינית לאתר. עם זאת, השופטת יעל אלרון חלקה על כך, בקובעה כי טענות העותרת בנקודה זו מיותרות וכי הליך התכנון שקל כראוי את נגישות האתר.