ת"פ 26148-09-13

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות לאחר תאונת דרכים שגרמה למותו של הנהג השני. האירוע התרחש כאשר הנאשם חצה צומת למרות שהיה באור אדום ואילו המנוח חצה את אותו צומת באור ירוק. עדי התביעה העידו על השתלשלות העניינים ועדויותיהם היו עקביות ומהימנות. מנגד, בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם ושל עדיו בלתי אמינה, בלתי עקבית וסותרת, ונגועה בשקרים היורדים לשורשו של עניין. בית המשפט אף ביקר במקום ומצא כי שדה הראייה של הנאשם לרמזור היה פתוח במרחק של 400 מטרים לפחות. על סמך חומר הראיות הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם נכנס לצומת באור אדום, בעוד המנוח נכנס באור ירוק. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת הריגה בשל היעדר ראיות מספיקות ליסוד הנפשי הנדרש. במקום זאת, הרשיע אותו בית המשפט בעבירה הפחותה של גרימת מוות ברשלנות, וכן בעבירות נוספות של נהיגה בקלות ראש הגורמת נזק לגוף ולרכוש ואי ציות לתמרור ברמזור. בית המשפט התייחס גם לטענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה ומצא אותן לא משכנעות. ככלל, ראיות המאשימה היו מהימנות ודי בהן כדי להוכיח את האישומים, למעט עבירת ההריגה, ממנה זוכה הנאשם מחמת ספק סביר.