ת"א 12707-10-14

תקציר

אהרון חן ואלי חן, יחד עם קבוצת גרייס קבוצת אחים חן בע"מ, היו מעורבים בסכסוך עסקי שנסב סביב מניות ורווחים במספר חברות שהיו בבעלותם המשותפת. אהרון, שהגיש את התביעה העיקרית, ביקש סעד של אפליית בעלי מניות לפי חוק החברות. בינתיים הגיש אלי תביעה שכנגד, בדרישה להשבת מניות מסוימות או ערכן הכספי, וצו הצהרתי המזכה אותו ב-50% מרווחי אחת החברות, הנסיכה חן אירועים בע"מ. עם זאת, אהרון הגיש בקשה לסילוק על הסף של חלקים מהתביעה שכנגד, בטענה כי אלי וגרייס גרופ לא שילמו את אגרות בית המשפט הנדרשות בגין הסעד הכספי המבוקש וכי הם תובעים סעד הצהרתי במקום סעד אופרטיבי. בית המשפט בחן את סוגיית אגרות בית המשפט וקבע כי היה על המשיבים לכמת את שווי המניות שביקשו להשיב ולשלם את האגרה המקבילה. נפסק כי תביעת המשיבים להנהלת חשבונות, הנוגעת לזכאותם הנטענת לרווחים, אינה חופפת לטענותיהם האחרות ודורשת שכר טרחה נפרד, שלא שולם. לפיכך, הורה בית המשפט למשיבים לתקן את תביעתם שכנגד בתוך 20 יום, לכמת את שווי המניות ולשלם את יתרת העמלה. אי ביצוע פעולה זו יביא למחיקת חלקים רלוונטיים בתביעה שכנגד. בנוסף, סירב בית המשפט לדחות את קבוצת גרייס כתובעת בתביעה שכנגד, שכן מצא כי טענות המבקשת מחייבות בירור עובדתי. ההחלטה הדגישה כי דחייה על הסף היא אמצעי השמור למקרים מובהקים, מה שלא היה המצב הקיים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין היה אמור להיות מוגש לצדדים על ידי המזכירות.