LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תמ"ש 40564-11-15

החלטה משפחה ירושלים

📋
מספר הליך40564-11-15
📂
סוג הליךתמ"ש
📅
תאריך13 במאי 2020
🏛️
בית משפטמשפחה
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםק.ש נ' א.ש
👨‍⚖️
שופטיםפליקס גורודצקי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים: **עובדות הרקע:** המקרה עוסק בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת (האישה) להעניק סמכויות חקירה למומחה שמונה מטעם בית המשפט. המומחה, בחוות דעתו, הצביע על שתי חלופות לביצוע איזון משאבים, כאשר הפער ביניהן עומד על סך של 1,372,000 ₪. לטענת המומחה, לצורך הכרעה בין החלופות, נדרש בירור עובדתי נוסף, הכולל גביית מידע מצדדים שלישיים, שכן מידע זה מצוי רק בידי החברות המשיבות או צדדים שלישיים אחרים, ואין למבקשת גישה אליו. **טענות הצדדים:** * **המשיבות (החברות):** טענו כי העתירה להענקת סמכויות חקירה למומחה היא "דרישה דרקונית, פולשנית ובלתי מוגבלת", אשר אינה בתחום מומחיותו של המומחה. לטענתן, המומחה לא נועד להחליף את בעלי הדין בנטל הבאת הראיות, והענקת הסמכויות תפגע בחברות ובזכויות בעלי המניות, לרבות זכותם לחקירה נגדית. הן התנגדו לחקירה מחוץ לכותלי בית המשפט. * **המשיב (הבעל):** תמך בעמדת החברות, וטען כי לא ניתן להעניק סמכויות חקירה לצדדים שלישיים שאינם צד להליך. * **המבקשת (האישה):** הדגישה את הפער הכספי המשמעותי בין החלופות שהוצגו בחוות הדעת, ואת העובדה שהמידע הרלוונטי מצוי בידי החברות בלבד. היא ציינה כי הדרישה להענקת סמכויות חקירה היא דרישת המומחה עצמו, וכי הדבר מוסדר בדין ובפסיקה. * **בעלי המניות של החברות:** לא התנגדו לעצם עריכת החקירה, אך דרשו כי היא תתבצע בבית המשפט בלבד, כדי לאפשר להם לבצע חקירה נגדית ולמצות את זכותם ליומם בבית המשפט. **הכרעת בית המשפט והנימוקים המשפטיים:** בית המשפט קיבל את הבקשה והעניק למומחה סמכויות חקירה, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר עקרונות ושיקולים מרכזיים: 1. **חובת בית המשפט לעשות משפט צדק ודין אמת:** בית המשפט הדגיש את מחויבותו להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. כאשר קיימת קושי בהכרעה במחלוקת, מינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא כלי חשוב להשגת מטרה זו. 2. **המומחה כ"ידו הארוכה של בית המשפט":** בית המשפט אימץ את התפיסה כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש כ"ידו הארוכה" לצורך בירור הנושא לשמו מונה. תפיסה זו מרחיבה את תפקידו של המומחה מעבר להגשת חוות דעת בלבד, וכוללת את הסמכות לבצע פעולות נוספות הנדרשות להשגת המטרה. 3. **סמכות בית המשפט להעניק סמכויות חקירה למומחה:** בית המשפט ביסס את סמכותו להעניק למומחה סמכויות של חוקר בודק על תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ועל פסיקה רלוונטית. הדבר מרחיב את סמכויותיו של המומחה מעבר לאלו המעוגנות בחוקים הספציפיים של מינוי מומחים. 4. **הצורך ב"מלוא המידע הנדרש" לגיבוש חוות דעת:** בהסתמך על פסיקה (ע"א 3782/14 יורם חבה נ' מדינת ישראל), בית המשפט הדגיש את החשיבות בכך שעומד בפני המומחה "מלוא המידע הנדרש לגיבוש חוות דעתו". מטרת העל היא לאפשר למומחה לקבל "זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית". 5. **הצורך הספציפי בענייננו:** במקרה זה, הצורך בהענקת סמכויות חקירה נבע מהפער הכספי המשמעותי בין החלופות שהציג המומחה, והעובדה שהמידע החסר מצוי בידי החברות או צדדים שלישיים, ואין למבקשת גישה אליו. בית המשפט דחה את טענת "מסע דייג" שכן הבקשה הוגשה לאחר שהמומחה כבר הגיש את חוות דעתו וזיהה את "החוליה החסרה". 6. **דחיית טענות החברות:** בית המשפט דחה את טענות החברות כי מדובר בדרישה פולשנית ובלתי מוגבלת. הוא קבע כי הדרכים להבאת ראיות יכולות להיות שונות, וכי איסוף מידע באמצעות חקירת המומחה היא דרך לגיטימית, ואף הכרחית במקרה זה. כמו כן, נדחתה טענתן לנזק, שכן לא פורט כדבעי. 7. **התחשבות בבעלי המניות:** בית המשפט התחשב בבקשת בעלי המניות להבטחת זכותם לחקירה נגדית. עם זאת, הוא דחה את הצעתם לבצע את החקירה "בין כותלי בית המשפט בלבד", שכן פרוצדורה כזו "מכבלת את ידי המומחה". בית המשפט הדגיש כי לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה, יהיו כל הצדדים רשאים למצות את זכויותיהם בהתאם לדין. 8. **מידתיות ושמירה על סודיות:** בית המשפט הורה למומחה להפעיל את סמכויות החקירה באופן מידתי, תוך צמצום פגיעה אפשרית בחברות או בצדדים שלישיים. בנוסף, הודגש כי הממצאים יהיו לשימוש בהליך זה בלבד, שהוא חסוי ומתנהל בדלתיים סגורות. **חידושים משפטיים ועקרונות מודגשים:** * **הרחבת תפקידו של מומחה בית המשפט:** החלטה זו מדגימה הרחבה משמעותית של תפקידו של מומחה בית המשפט. מעבר להגשת חוות דעת, המומחה מקבל מעמד של "יד ארוכה" של בית המשפט, עם סמכויות אקטיביות יותר לבירור עובדתי, לרבות גביית מידע מצדדים שלישיים. * **גמישות בסדרי דין:** בית המשפט מפגין גמישות בסדרי הדין, ומתיר למומחה לנקוט בדרכי חקירה שאינן שגרתיות (כגון חקירת צדדים שלישיים) כאשר הדבר נדרש להשגת צדק וגילוי האמת. * **התמודדות עם חוסר מידע:** ההחלטה מהווה דרך להתמודד עם מצבים בהם מידע חיוני להכרעה נגיש אך ורק לצד מסוים (במקרה זה, החברות). באמצעות הענקת סמכויות למומחה, בית המשפט יכול לגשר על פערים אלו. * **איזון בין זכויות:** בית המשפט מנסה לאזן בין הצורך של המומחה להשלים את מלאכתו לבין זכויותיהן של החברות ובעלי המניות, כגון הזכות לחקירה נגדית. הוא עושה זאת תוך שהוא קובע פרוצדורה שתאפשר מימוש זכויות אלו בהמשך ההליך. * **הדגש על "משפט צדק":** ההחלטה מדגימה את העליונות של עקרון "משפט צדק" ו"דין אמת" על פני כללים נוקשים של סדרי דין, כאשר הדבר נדרש להשגת תוצאה הוגנת. **סיכום:** החלטת בית המשפט מהווה צעד משמעותי בהרחבת סמכויותיו של מומחה בית המשפט, והיא מדגישה את מחויבות בית המשפט להגיע לבירור עובדתי מעמיק ולהשגת צדק, גם במחיר סטייה מסדרי דין רגילים. הענקת סמכויות החקירה למומחה, תחת פיקוח ומידתיות, נתפסת ככלי יעיל לפתרון מחלוקות מורכבות, במיוחד כאשר מידע חיוני נמצא מחוץ להישג ידם של הצדדים.

תמ"ש 40564-11-15 ק.ש נ' א.ש, משפחה (13.5.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית