ת"א 8560/06

תקציר

מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שהוגשה על ידי תובע קטין, שנפגע בתאונת דרכים ברשות הפלסטינית בגיל חמש וחצי. התביעה הוגשה נגד שני נתבעים: קרנית הפלסטינית, קרן סטטוטורית הפועלת בשטחי הרשות הפלסטינית, וקרנית ישראלית, קרן מקבילה לנפגעים ישראלים. מאחר והתובע ישראלי, שני הנתבעים מכירים בחובתם לפצו. המחלוקת היא בגובה הפיצויים שעל כל נאשם לשלם, לפי סעיף 12(ה) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לתובע נגרמו חבלות ראש קשות וליקויים נוספים, שנגרמו לו 84% נכות רפואית. שני הנתבעים מסכימים כי פיצוי הנזק הלא ממוני של התובעת עומד על סך של 56,700 ₪, כפי שנקבע בחוק הרשות. מנגד, קרנית הישראלית טוענת כי התובעת זכאית לפיצויים לא ממוניים בסך 174,945 ₪ על פי הדין הישראלי, מה שמוביל להפרש של 119,845 ₪, אותו על קרנית ישראלית לשלם. לגבי אובדן כושר השתכרות, בית המשפט קובע את אחוזי הנכות על 80%. השכר הממוצע בישראל נקבע על 9,528 שקל ברוטו ו-8,800 שקל נטו. בית המשפט קובע כי יש לחשב את אובדן כושר ההשתכרות של התובע לפי השכר הממוצע במשק הישראלי, בעוד חלקה של קרנית הפלסטינית מוגבל לכפל השכר הממוצע במשק הרשות הפלסטינית, כלומר 6,400 שקל. גיל הפרישה בפסק הדין נקבע על 67 שנים, ואחוז ההיוון נקבע על 3%. כתוצאה מכך, נפסקו לתובע 1,947,894 ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות לפי החוק הישראלי ו-1,364,495 ש"ח לפי חוק הרשות הפלסטינית. לתובע נפסקו 194,789 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 260,000 ₪ עבור עזרה בעבר מאחרים ו-1,000,000 ₪ עבור עזרה עתידית מאחרים. שני הנתבעים חלוקים ביניהם באשר לגובה הפיצוי בגין הוצאות ניידות, הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד, אביזרים, ציוד, שיקום והוצאות רפואיות. בית המשפט פוסק לתובע 50,000 ₪ עבור הוצאות ניידות, 150,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד ו-150,000 ₪ עבור אביזרים וציוד. סך הפיצויים על פי החוק הישראלי הוא 3,960,607 ₪, ולאחר ניכוי סכומים עבור קצבת ילד נכה והקפאת סכומים מסוימים עבור קצבאות עתידיות של המוסד לביטוח לאומי, על קרנית הישראלית לשלם לתובע 677,313 ₪. חלקה של קרנית הפלסטינית מסתכם ב-3,112,138 שקל. שני הנתבעים אחראים גם לחלק יחסי מהוצאות המשפט של התובע.