עע"מ 896/22

תקציר

הערעור במקרה זה נדחה על יסוד עקרונות המשפט המינהלי, שאינם מכירים בסכסוכי מומחים כעילה להתערבות שיפוטית. המערער טען, כי בית משפט קמא לא בחר בין חוות הדעת השונות של העירייה לבין חוות הדעת של המערערת. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי בענייני שיקול דעת שלטוני אסור לבתי המשפט לעסוק ביישוב מחלוקות מומחים, במיוחד כאשר רשות מינהלית מסתמכת על חוות דעת המומחים הפנימיים שלה. פסק הדין ציטט פסקי דין קודמים שהדגישו כי אל לבתי המשפט להחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית, ובלבד שהחלטת הרשות נופלת בגדר חוות דעת סבירות. גם בקשתו של המערער להציג ראיות חדשות לאחר פסק הדין והכללת נספחים שלא התבקשו בערעורו זכו לביקורת, תוך פגיעה בנורמות פרוצדורליות. משכך, נדחו הערעור והבקשה לצו ביניים, והמערערת חויבה לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ בגין התנהלות פרוצדורלית בלתי תקינה.