דב"ע נו/173 - 0

תקציר

פסק דין זה של בית הדין הארצי לעבודה עניינו בערעור ובערעור שכנגד בעניין תשלום קצבת זקנה לעיזבונה של אישה שנפטרה, לאה נאור. נאור לא הגישה בקשה לקצבת זקנה כשהגיעה לגיל הזכאות, ועשתה זאת רק כעבור 15 שנה. המוסד לביטוח לאומי אישר את בקשתה אך שילם רטרואקטיבית רק למשך שנתיים, כפי שהיה נהוג באותה תקופה. עם זאת, פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי קבע כי יש לשלם את הפנסיה רטרואקטיבית למשך שבע שנים. נאור נפטרה במהלך הליך הערעור, ועיזבונה תיקן את התביעה. בית הדין האזורי פסק לטובת העיזבון, אך בית הדין הארצי לעבודה מקבל חלקית את ערעור המוסד לביטוח לאומי, ודוחה חלקית את הערעור הנגדי של המכון. בעוד בית המשפט מאשר כי נאור הייתה זכאית לשבע שנים של תשלומי פנסיה רטרואקטיבית, הוא קובע כי יורשיה אינם נחשבים "שארים" כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי, ולכן אינם זכאים לתשלומים שלא גבתה לפני מותה. עם זאת, מאחר שהבנות טיפלו בנאור בעודה בחיים, וסיפקו לה צרכים חיוניים, בית המשפט קובע כי הן זכאיות לתשלום לפי סעיף 309 לחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שימלאו אחר הוראותיו. על פקיד התביעות של המכון מוטלת המשימה להחליט על זכאותם ועל הסכום שישולם, בהתחשב בקשיים בהצגת ראיות מאותה תקופה.