ת"פ 25651-04-19

תקציר

השופט קבע כי יש לבטל את הרשעתו של הנאשם והטיל עליו עונש הולם של 140 שעות עבודות שירות. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, הדגישה השופטת כי שאלת הביטול נפרדת מקביעת העונש ויש לבחון אותה באופן עצמאי. תוך הכרה בקשר בין שיקולים אלה, הדגישה השופטת כי ביטול הוא חריג ויש לשקול אותו רק במקרים חריגים. השופט בחן את המסוכנות הנשקפת מהנאשם ואת פוטנציאל הפגיעה בערכים מוגנים, ומצא סיכון נמוך לפגיעה חוזרת בשל התנהלותו של הנאשם מאז האירוע. הם שקלו גם את חלוף הזמן ואת גילו הצעיר של הנאשם, שפעלו לטובתו של הנאשם. למרות שהתביעה טענה לקיום ההרשעה, השופט איזן בין המבחנים שנקבעו בהלכת תמר והחליט לבטל את ההרשעה, בהתחשב בשיהוי בהעמדה לדין ובעברו הפלילי הנקי של הנאשם. השופט הורה על השמדת המיצג – סכין – והסביר את ההשלכות של אי ציות לצו עבודות שירות. גזר הדין ניתן בנוכחות הצדדים, כאשר זכות הערעור שמורה, וההחלטה התקבלה ביום 4.4.2022.