ת"א 2251/08

תקציר

במרכזה של המחלוקת עומדת אכיפת חוזה למכירת מספר דירות בבניין מגורים בהרצליה ופיצוי כספי בגין איחור ברישום הבניין כבית משותף, כפי שנקבע בחוזה. התובעים, שרכשו את הדירות מהנתבעים, תבעו פיצויים כספיים בגין עוגמת נפש, השבת תשלומים ששולמו בגין הליך הרישום ואכיפת חוזי המכר באמצעות מינוי באי כוחם ככונסי נכסים על מנת להקל על רישום הבית המשותף. בתוך כך, הגישו הנתבעים תביעות שכנגד כנגד חלק מהתובעים, בטענה לאי תשלום מלוא מחיר הרכישה ודרישה לפיצוי כספי. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הנתבעים הפרו את הסכמי המכר בכך שלא רשמו את הבניין כבית משותף במסגרת הזמן החוזית. נקבע כי העיכוב מיוחס לאי סדרים בבנייה שבוצעו על ידי הנתבעים ולא ניתן לראות בו גורם שאינו בשליטתם, כפי שנקבע בחוזים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים כי אי תשלום מלוא מחיר הרכישה על ידי חלק מהתובעים תרם לעיכוב, שכן הדבר לא הוכח בראיות. באשר לסעדים המבוקשים על ידי התובעים, מינה בית המשפט את באי כוחם ככונסי נכסים לצורך רישום הבית המשותף. בית המשפט אף הורה לנתבעים לפצות את התובעים בגין דמי הרישום ששילמו, בסכומים המשתנים בהתאם לתנאי כל חוזה ולתשלומים ששילמו התובעים הבודדים. סכומים אלה חושבו בשקלים, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועדי ההחזקה בהתאמה ועד למועד פסק הדין. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, בהתחשב בהתנהלותם בביצוע תשלומים נוספים במזומן לנתבעים שלא דווחו לרשויות המס. משכך, תביעת התובעים כנגד הנתבעים התקבלה באופן חלקי, נדחו התביעות שכנגד, והנתבעים חויבו לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין וכן את הוצאותיהם. בתוך כך, חויבו התובעים במשותף בתשלום שכר טרחת הנתבע שמונה ככונס נכסים, כהוקרה על דחיית התביעה נגדם. פסק הדין ניתן ביום 15.7.2013 ובית המשפט ביקש מהמזכירות להעביר העתק מפסק הדין לרשות המסים.