ת"א 43250-09-20

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי תביעת התובע התיישנה בחלקה. בקשת התובעת לקבלת מסמכים ומידע מהנתבעת החלה בשנות השבעים. עם זאת, התובעת לא ביקשה מסמכים נוספים עד שנת 2016. כל תביעה הקשורה להתנהלות הנתבע לפני שנת 2014 נחשבת מיושנת, שכן היא חורגת מתקופת ההתיישנות בת שבע השנים להגשת תביעה. בכלל זה טענות להתנהגות לא מכובדת, הפרת חובת המצאת מסמכים ורשלנות בסיוע לתובע. בית המשפט מכיר בכך שטענות התובע, בנות למעלה משישים שנה, מוצדקות בחלק מהמקרים. עם זאת, התובעת ידעה על הכשלים בהליך האימוץ שאירעו באותה תקופה ולא נקטה עד כה בהליכים משפטיים. עוד מציין בית המשפט כי ייתכן שעדי מפתח מטעם ההגנה אינם זמינים עוד, ויכולתו של הנאשם לטעון הגנה נפגעה בשל חלוף הזמן והנזק הראייתי שנגרם לו. לכן, בעוד שאין להקל ראש בהחלטה לדחות תביעה על הסף, מדובר במקרה מובהק בו מתקיימים הרציונאלים העומדים מאחורי תקופת ההתיישנות. התובעת תהיה רשאית לתקן את כתב תביעתה כך שיתייחס רק לעילות התביעה שלא התיישנו ועליה לעשות כן בתוך 20 יום. לאחר מכן יהיו לנאשם 60 יום להגיש כתב הגנה. המשמעות של קבלה חלקית של הבקשה היא שלא יינתן צו הוצאות. לבסוף, ניתן לפרסם את פסק הדין מבלי לכלול פרטים מזהים.