סע"ש 49948-01-16

תקציר

זהו פסק הדין במשפט בין התובעת, עובדת חברת סופר סרוויס, לבין שני הנתבעים, סופר סרוויס ושפיר הנדסה אזרחית בע"מ. התובע עבד באתר בנייה המנוהל על ידי שפיר. התובע והנתבעים חלוקים ביניהם באשר לטיבם של השירותים שסיפק התובע לשפיר, כאשר התובע טוען כי ביצע עבודות בנייה והנתבעים טוענים כי ביצע עבודות ניקיון. בית המשפט קובע כי סופר סרוויס סיפקה לשפיר שירותי כוח אדם ולא שירותי ניקיון. לפיכך, יש להחיל את חוק עבודת עובדים במקרה זה. על פי החוק, עובד של חברת כוח אדם לא יכול להיות מועסק אצל מעסיק בפועל יותר מתשעה חודשים רצופים. הואיל והתובע הועסק במשך 19 חודשים, הוא נחשב לעובד שפיר לאחר תשעת החודשים הראשונים. בית המשפט גם מוצא את שפיר וסופר סרוויס כמעסיקים משותפים של התובעת. אמות המידה המשמשות לבחינת זהות המעביד מיטיבות עם התובע. כמו כן, סופר סרוויס מצויה בהליכי פירוק, ובית המשפט מוצא לנכון להטיל על שפיר אחריות לזכויות התובע לאורך כל תקופת עבודתו, לרבות תשעת החודשים הראשונים. צו הרחבת ענף הבנייה חל על העסקתה של התובעת, שכן שפיר היא ללא עוררין חברת בנייה ותשתיות, והתובעת עבדה באתר בנייה במשרה שאינה משרדית. בית המשפט קובע כי שכרו השעתי של התובע עומד על 27.48 ₪ ברוטו, ומוצא כי טענתו כי תלושי השכר פיקטיביים אינה מספקת ואינה משכנעת. התובע זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום העסקתו, שכן הוא נאלץ להפסיק את עבודתו עקב צו עיכוב יציאה מרשות האוכלוסין וההגירה, אשר הביא לפקיעת אשרת השהייה שלו ולכליאתו במתקן חולות. מאחר והתובע היה עובד זר, בית הדין פוסק לו גם הפרשות חלופיות להטבות, דמי חגים ודמי הבראה. טענות הנתבעים לניכויים וקיזוזים נדחות מחוסר ראיות או לגופו של עניין. שפיר חויבה לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כולם בערכים ברוטו: 3,818 ₪ כהפרש בפיצויי פיטורים, 5,700 ₪ כהפרשות חלופיות לתגמולים ו-90 ₪ כפדיון חופשה. שפיר יכסה גם את הוצאות התובע וחלק משכר טרחתו, בסך 2,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.11.2015.