ע"פ 7288/97

תקציר

המערער, חוקר משטרה בכיר, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של אונס וניצול לרעה של כוח. הקורבן היא אישה שהובאה לחקירה בחשד לשימוש בכרטיס אשראי גנוב ושהייה בלתי חוקית במדינה. המערער ערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין, ואילו המדינה ערערה על ההקלה בעונש. בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים. בית המשפט קבע כי ממצאי המהימנות של בית המשפט המחוזי לטובת הנפגע היו סבירים ואינם עולים בקנה אחד עם הראיות או בלתי הגיוניים. טענתו של המערער כי האונס לא יכול היה להתרחש פיזית בשל היותו של הקורבן אזוק נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי הימנעותו מהעלאת טענה זו בחקירתו עולה כדי הודאה באשמה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה סבירה כי השמטת פרטי האירוע בהודעתו במשטרה על ידי המערער מהווה התנהגות מפריעה ותומכת בגרסת הקורבן לאירועים. באשר לעונש קבע בית המשפט כי בית המשפט המחוזי שקל כראוי את הנסיבות המחמירות והמקלות ועונש של ארבע וחצי שנות מאסר, עם שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי, הוא מידתי ביחס לחומרת העבירות. השופט י' קדמי נתן את פסק הדין, והשופט י' גולדברג הסכים איתו.