בר"ע 567/03

תקציר

במקרה הנסקר, דן בית המשפט לערעורים בבקשה לערער על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתו ביקשו המערערים החזר מחברת י.ד. רכב ותחבורה בע"מ בגין הנחה שלא נודע להם עליה בעת רכישת הרכב. בית המשפט לתביעות קטנות, בראשות השופט אברהם בן דור, דחה תחילה את תביעתם, בקובעו כי למשיבה לא חלה חובה לגלות את ההנחה המוצעת לעורכי דין באמצעות מאסטרקארד. המערערים טענו כי המשיב פעל בחוסר תום לב והפר את חובת הגילוי, אך בית משפט קמא חלק על כך. בערעור הדגיש בית המשפט את עקרונות תום הלב ואת דיני הגנת הצרכן, תוך הדגשת חובתו של עוסק שלא להונות צרכנים על ידי השמטת מידע מהותי, גם ללא ידיעתו. ערכאת הערעור מתחה ביקורת על המשיב על כך שלא יידע את המערערים על ההנחה השוטפת לעורכי דין ומצא כי נציג המכירות, בכך שלא גילה מידע זה, הפר את חובת הגילוי. בית המשפט ציין כי חוזים צרכניים מחייבים רמה גבוהה יותר של שקיפות בשל פערי כוחות בין עוסקים לצרכנים בודדים, ובכך מאשרים את זכאותם של המערערים להנחה. הערעור התקבל, ובית המשפט הורה למשיב לשלם למערערים 3,210 ₪ כל אחד, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה. פסק הדין הדגיש את חשיבותה של תקשורת מפורשת וברורה בעסקאות צרכניות לשמירה על הגינות ושקיפות.