רע"א 969/23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת החופשה לערער על אישור תובענה ייצוגית נגד בנק, וקבע כי הנסיבות אינן מצדיקות מתן חופשה כזו. בית המשפט בחן מספר גורמים, ובהם ההשפעה הכלכלית על הבנק, משמעותן של שאלות משפטיות ועובדתיות והסיכוי להצלחת הערעור. בהחלטה הודגש כי בעסקה הספציפית בנתב"ג מדובר בעשרות מיליוני שקלים, סכום שלא נחשב מזיק לחוסנו של הבנק. בית משפט קמא כבר צמצם את היקף הסכסוך בכך שהתמקד ברשלנות ובעשיית עושר, והפך את העניין לפחות מורכב מתובענות ייצוגיות אחרות. הגנות הבנק, שכללו פעולה על פי הרשאה כדין שניתנה על ידי הפיקוח על הבנקים, נותחו ביסודיות ונמצאו בלתי מספיקות כדי לשלול טענות לרשלנות או עשיית עושר ולא במשפט. הבנק לא עמד בתקנות תעריפים ראויות, לפיהן עמלת החליפין הייתה צריכה להיות מוזכרת כראוי. פעולות הבנק עוררו שאלות משפטיות תקפות, שעשויות להיפתר לטובת הקבוצה הייצוגית, ולתמוך באישור התובענה הייצוגית. בית המשפט הוסיף והבהיר כי ההגנות לפי סעיף 6 לתקשי"ר אינן פוטרות את הבנק מתביעות רשלנות או עשייה. בסופו של דבר, ההחלטה נקבעה יסודית והבנק חויב לשלם את הוצאות המייצג, מה שחיזק את תוקפו של פסק הדין הראשוני.