מ"ת 10747-11-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בקיומן של ראיות לכאורה בתיק שבו הואשמו שני משיבים ברצח בכוונה תחילה, שיבוש הליכי משפט ותקיפה בנסיבות מחמירות. המשיבים הכו ורדפו אחרי אדם בשם אבג'ה ולאחר מכן ירו למוות באדם נוסף בשם ניר, ככל הנראה בשני אירועים נפרדים. הראיות שהוצגו כוללות סרטונים ממצלמות אבטחה, ראיות DNA וטביעות אצבע, עדויות עדים והתנהגות מפלילה שהפגינו המשיבים בעקבות האירועים. הסרטונים מראים את המשיבים בזירת הפשעים ומזהים אותם בבירור כמבצעים. ראיות DNA וטביעות אצבע מציבות אותם בזירה וסותרות את טענותיהם אחרת. עדים רבים מזהים את המשיבים, והתנהגותם לאחר האירועים, לרבות בריחה מהמקום והחלפת בגדים, מרמזת על אשמתם. המשיבים שמרו על שתיקה בחקירותיהם ולא סיפקו כל הסבר לראיות המפלילות. השופט מגיע למסקנה כי התביעה הציגה די ראיות לכאורה לביסוס האישומים בכתב האישום, וטיעוני המשיבים, כגון הטענה כי לא נכחו בזירה, אינם מצליחים לסתור את הראיות בשלב זה. השופט מדגיש כי רבות מטענות ההגנה בדבר סתירות וכשלי חקירה צריכות להידרש במהלך ההליך העיקרי, בו ניתן לבחון את משקלן ומהימנותן של הראיות במלואן. ככלל, הראיות הנסיבתיות השלובות והעקביות, יחד עם שתיקתם וחוסר ההסבר של המשיבים, מביאים את בית המשפט למסקנה כי קיימת אפשרות סבירה להרשיע את המשיבים בעבירות בהן הואשמו.