גמ"ר 2656-04-16

תקציר

המקרה סובב סביב תאונת דרכים קטלנית שאירעה ב-7 בדצמבר 2014 בסביבות השעה 9:30 בבוקר, בה קיפח את חייו הולך רגל קשיש, בוריס פישמן. הנאשם, יוסף ג'קמן, נהג באוטובוס וולוו שהתקרב לצומת בעכו ופנה שמאלה בזמן שפישמן חצה את הכביש במעבר חצייה מסומן. על פי כתב האישום, ג'קמן לא ויתר על זכות קדימה לפישמן, וכתוצאה מכך אירעה התנגשות. פישמן נפצע קשה ונפטר כעבור ארבעה ימים בבית החולים. טענת התביעה, שנתמכת במספר עדי ראייה וראיות פורנזיות, טענה כי נהיגתו הרשלנית של ג'קמן גרמה לתאונה. לטענתם, ג'קמן היה צריך להבחין בפישמן מתקרב וחוצה את מעבר החצייה, אך לא עשה כן, ולא האט או עצר כנדרש בתקנות התעבורה. במקום זאת, הוא האיץ לעבר מעבר החצייה ופגע בפישמן בצדו השמאלי הקדמי של האוטובוס, שדרס אותו. ההגנה טענה כי פישמן הופיע לפתע על הכביש וחזר בפזיזות לנתיב לאחר שהאוטובוס כמעט פינה את מעבר החצייה. לטענתם, הפגיעה אירעה משום שפישמן התנגש בגלגלים האחוריים השמאליים של האוטובוס, וכי ג'קמן לא יכול היה לצפות או למנוע את התאונה באופן סביר. הראיה העיקרית הייתה תיעוד וידאו של האירוע ממצלמת אבטחה של עסק סמוך. בנוסף לסרטון, בחן בית המשפט דוחות פורנזיים, עדויות עדים וחוות דעת מומחים. השופט הגיע למסקנה כי התביעה סיפקה די ראיות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של ג'קמן. הסרטון והצהרות העדים אישרו כי ג'קמן היה צריך לראות את פישמן על מעבר החצייה, אך לא עשה זאת, ובכך הפר את חובת הזהירות שלו כנהג. יתרה מכך, השופט מצא כי טענתו של ג'קמן כי לא הבחין בפישמן אינה אמינה ודחה את גרסת ההגנה לאירועים. השופט קבע כי רשלנותו של ג'קמן גרמה לתאונה, שכן הוא לא האט ולא נכנע להולכי רגל, כנדרש בחוק. צילומי הווידיאו והראיות הפורנזיות תמכו בנרטיב של התביעה לגבי האירועים. כתוצאה מכך, הרשיע השופט את ג'קמן באישומים נגדו - גרימת מוות ברשלנות - שכן אי נקיטת הזהירות הראויה הביאה למותו הטרגי של בוריס פישמן.