ע"א 3018/07

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין מצאלחה מחמוד חסן לבין בנק דיסקונט לישראל בע"מ בנוגע לביצוע פסק דין לטובת חסן. עיקר המחלוקת נוגעת לפרשנותו של הסדר פרוצדורלי בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, והתייחס לקיזוז תביעת הבנק כנגד תביעתו של חסן. ההסדר קבע כי פסק הדין לטובת הבנק לא יבוצע עד לסיום ההליכים בתביעתו של חסן בבית המשפט המחוזי, ואם תביעה זו תצליח, הוא ינוכה מהסכום שנפסק לחסן. חסן טען כי הניכוי צריך להתבצע רק לאחר שהוכרעו ערעורים בבית המשפט העליון, ואילו הבנק טען כי ההסדר מחייב את הקיזוז להתבצע באופן מיידי. בית המשפט מצא לטובת פרשנות הבנק, ואף קבע כי חסן פעל בחוסר תום לב בכך שמיהר לפתוח תיק הוצאה לפועל כאשר סכום החוב שנוי במחלוקת, ובכך הפחית את העמלות וההוצאות שנגבו מהבנק. בנוסף, בית המשפט קבע כי יש לראות בחסן ובחברתו גוף אחד, ולכן יש לראות בחברה כזוכה בתיק – יש לכך השלכות על שחרור כספים שנתפסו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי. בית המשפט קבע כי הסכום העיקרי המגיע לחסן חייב לכלול שכר טרחה בסך 80 אלף שקל, ולחשב על בסיס מלוא סכום פסק הדין, כאשר רק מחציתו כפופה להקפאת הליכים. הסכום שיש לקזז מפסק הדין לטובת הבנק יחושב נכון למועד הגשת הבקשה על ידי הבנק ולא למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.