ו"ע 1361/06

תקציר

חוק מיסוי מקרקעין מגדיר דירת מגורים באופן שונה לצורכי מס שבח ומס רכישה. לעניין מס שבח, דירת מגורים מוגדרת כדירה המשמשת או מיועדת למגורים, ואילו ההגדרה למס רכישה כוללת דרישה נוספת לפיה רכישת הדירה חייבת להיות מיועדת למגורים. הוועדה בחנה האם דירות המושכרות כדירות נופש עונות על ההגדרה של דירות מגורים הזכאיות לשיעור מס רכישה מופחת. דעת הרוב, שניתנה על ידי רו"ח צבי פרידמן, קבעה כי הגדרת דירת מגורים לצורכי מס רכישה כוללת שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי, הבוחן את המאפיינים הפיזיים של הדירה, ומבחן סובייקטיבי, הבוחן את כוונת הרוכש ביחס לשימוש המגורים של הדירה. פרידמן מצא כי בעוד הדירות העומדות במבחן האובייקטיבי, הן נכשלו במבחן הסובייקטיבי, שכן הן נועדו להשכרה לטווח קצר ולכן אינן יכולות להיחשב כדירות מגורים. חוות דעתו של פרידמן התבססה גם על עקרון הקוהרנטיות בין שיטות משפט שונות, המחייב הרמוניה בפרשנות מושגים בחוקים שונים, במקרה זה דיני תכנון ובניה, וחקיקת מס. השופט שטרנברג אליעז הסכים עם חוות דעתו של רו"ח פרידמן, והדגיש כי מתן פטור ממס לרכישת דירות שנבנו בניגוד לחוקי התכנון אינו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור. עוד טען שטרנברג אליעז כי כוונת המחוקק מאחורי תכנית החוף הייתה להגן על זכויות הציבור ליהנות מקו החוף, וכי פרשנות החוק לטובת המערערים כמוה כתגמול למפרי החוק. דעת המיעוט, שניתנה על ידי עו"ד דן מרגליות, טענה כי ההיסטוריה החקיקתית של המונח "דירת מגורים" תומכת בפרשנות רחבה יותר של ההגדרה, וכי תכלית החקיקה הייתה צריכה להיות מפורשת אם המחוקק התכוון להחריג נכסים מסוימים מהקלות מס. מרגליות הציע פטור חלקי לחלקי הנכסים שיוכלו לשמש באופן בלעדי ורציף את הבעלים.