עת"מ 4562-07-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על החלטות ועדת המשנה המחוזית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבטל תנאים בשלבים לתוכנית בנייה. הערעור התבסס על חוסר הסבירות לכאורה של ההחלטות ועל הטענה כי לוועדת המשנה הייתה דעה מוקדמת. בית המשפט לא מצא טעם בטענות ואישר את ההחלטות כהפעלה סבירה של שיקול הדעת של רשויות התכנון. נקבע כי ההחלטות התקבלו במשורה, ללא חריגה מסמכות או חוסר תום לב, ונפלו בגדר הסבירות. בית המשפט הדגיש כי החלטות תכנוניות נתונות לשיקול דעתן של רשויות התכנון, הקובעות סדרי עדיפויות תכנוניים, ולא מצא כל אינדיקציה למשוא פנים או לפגיעה בהליך קבלת ההחלטות. כמו כן, בית המשפט שקל את החששות העתידיים הנוגעים לקיבולת מתקן טיהור השפכים המקומי והגיע למסקנה כי מדובר בשיקולים תכנוניים שבשיקול דעתו של מוסד התכנון הרלוונטי. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.