ת"א 172/89

תקציר

הפרשה סובבת סביב כתבה מכפישה שפורסמה בעיתון 30 שנה לאחר האירוע. הכתבה, שפורסמה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, פירטה עבירה שביצע התובע, שהיה קטין באותה עת, על רקע עלייתו. הכתבה, שכינתה את התובע "רוצח", הסבה לתובע ולמשפחתו נזק רב, ואילצה אותם לעזוב את ביתם ועסקיהם ולהתרחק. התובע תבע את כותב המאמר, עורך העיתון והמו"ל בגין לשון הרע. בית המשפט המחוזי פסק לטובת התובעת, והנתבעים ערערו. הכתבה אכן היוותה לשון הרע, שכן היא הציגה את התובע באור משפיל ומזלזל. יתר על כן, אין זה נכון, שכן הרשעתו של התובע בהריגה נמחקה בחוק, וטענת הכתבה כי התובע היה "רוצח" אינה מדויקת ומזיקה. עוד קבע בית המשפט כי הכתבה לא שירתה עניין לציבור, מה גם שהיא זיהתה את התובע וכללה את תמונתו, תוך גרימת נזק מיותר לשמו הטוב ולחייו האישיים. הנתבעים לא הצליחו להפעיל הגנות משפטיות כלשהן, כגון אמת, אינטרס ציבורי או תום לב. חומרת לשון הרע והשלכותיה על חיי התובע הצדיקו פיצוי משמעותי בסך 500,000 ₪, לצד 20% מסכום זה כשכר טרחת עורך דין, צמוד למועד פסק הדין.