ת"א 20254-04-18

תקציר

התיק עסק בקבוצת חברות ספנות ולוגיסטיקה, המיוצגות על ידי משה קורקוס, שתבעו את המנכ"ל לשעבר אייל אורן ואת החברה המתחרה החדשה שהקים, הורייזון שיפינג, בגין הפרת חוזה, שימוש לרעה בסודות מסחריים ותחרות בלתי הוגנת. התובעים ביקשו מבית המשפט לאכוף את התחייבויותיו החוזיות של אורן, לרבות איסור עליו ליצור קשר עם לקוחותיהם ולהשתמש במידע הסודי שלהם, וכן לדרוש פיצוי כספי בסך 2,026,366 שקל. השופט פסק לטובת הנתבעים ודחה את טענות התובעים. השופטת קבעה כי אורן לא הפר את סעיף אי התחרות בחוזהו, שכן לא יצר קשר עם לקוחות התובעים, למעט מקרה אחד שהיה במסגרת הזמן המותרת. עוד קבעה השופטת כי אורן לא עשה שימוש לרעה בסודות מסחריים, שכן המידע בו השתמש לא היה ייחודי או סודי, והתובעים לא הוכיחו כי אורן השתמש בשיטותיהם או בנתוניהם הסודיים. כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על התובעים על התנהלותם במהלך הליך הגילוי, וקבעה כי לא חשפו מסמכים רלוונטיים במועד, דבר המטיל ספק באמינותם. התובעים גם לא הצליחו להוכיח נזקים כלשהם שנגרמו כתוצאה ממעשיו של אורן, וחוות דעת המומחה שלהם נמצאה בלתי אמינה בשל תלותה בנתונים שלא נחשפו. מאחר שהתובעים לא הוכיחו את טענותיהם, הורה להם השופט לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך 282,418 שקל, בתוספת ריבית.