ע"א 436/72

תקציר

ניתוח מקרה זה מתמקד בפרשנות המונח "אירוע שאירע עקב שירות צבאי" לפי חוק משפחות חיילים שנהרגו בפעולה (פיצויים ושיקום), התש"י-1950, כפי שתוקן. השאלה המשפטית המרכזית נסובה סביב השאלה האם מותו של חייל במסגרת אזרחית, גם בעת שירות מילואים, יכול להיחשב כאירוע הקשור לשירות לצרכי פיצויים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **קשר סיבתי לשירות הצבאי:** העיקרון המרכזי שנבחן הוא קביעת קשר סיבתי ישיר בין מותו של החייל לבין שירותו הצבאי. בית המשפט מדגיש כי על מנת שאירוע ייחשב קשור לשירות, עליו להתרחש במסגרת שירות צבאי או תחת פיקוח צבאי. * **ההבחנה בין פעילות בפיקוח צבאי לבין חופשה אישית:** חידוש משפטי מרכזי שהוכנס בפסק הדין הוא ההבחנה הברורה בין פעילויות המאורגנות או מפוקחות ישירות על ידי הצבא לבין פעילויות אישיות שמבצע חייל במהלך שירותו. * **פעילויות בפיקוח הצבא:** כאשר ניתנות לחיילים הזדמנויות להשתמש במתקנים צבאיים בתוך מחנה או להשתתף במבצעים המאורגנים על ידי הצבא, גם אם אינם ממלאים באופן פעיל תפקיד צבאי ספציפי, הצבא נושא באחריות. זאת משום שפעילויות כאלה נחשבות בפיקוחו של הצבא ובמסגרתו. * **חופשה אישית ופעולות בלתי מורשות:** לעומת זאת, תאונות המתרחשות לחיילים בחופשה מחוץ למחנה, שם יש להם חופש לבלות את זמנם כרצונם, אינן נחשבות בדרך כלל קשורות לשירות. זה כולל פעילויות המתבצעות ביעד חופשה או במהלך תקופת החופשה עצמה, להבדיל מנסיעות למחנה וממנו. * **השפעת פעולות בלתי מורשות:** פסק הדין מבהיר כי מעשה של חייל בתוך מחנה, אם נעשה ללא רשות ובניגוד להוראות, לא יוכר כאירוע הקשור לשירות, גם אם הוא מוביל לפציעה או למוות. עיקרון זה מודגם בציטוט של ע"א 665/71, שם נשלל פיצוי מחייל שנפצע בעת שיצא ממחנה ללא רשות. * **תיקון סעיף 2א לחוק:** הניתוח מדגיש את משמעות התיקון משנת 1968 לסעיף 2א לחוק משפחות חיילים נפגעי פעולה (פיצויים ושיקום). תיקון זה הרחיב את היקף האחריות הצבאית כך שתכלול גם פגיעות שנגרמו לחיילים מחוץ למחנה כדין בדרכם למחנה או ממנו, או בחופשה, במיוחד במהלך נסיעתם ליעדי החופשה שלהם וממנה. עם זאת, התיקון אינו כולל במפורש אירועים המתרחשים ביעד החופשה עצמו. **יישום למקרה:** במקרה הספציפי הזה, החייל טבע בבריכה מחוץ למחנה הצבאי בעת שירות מילואים. בית המשפט מצא כי: * החייל וחברו עזבו את המחנה ללא רשות. * פעולת הרחצה בבריכה הייתה פעילות אישית שנעשתה ביעד חופשה, שלא במהלך הנסיעה למחנה או ממנו. * גם אם החייל שהה כדין מחוץ למחנה, הרי שהאירוע התרחש ביעד החופשה, שאינו כלול בתחולתו המורחבת של סעיף 2א לחוק. * העובדה שהחייל היה מבחינה טכנית עדיין בשירות מילואים לא ביססה את הקשר הסיבתי הנדרש לשירות הצבאי לצרכי פיצויים, שכן הוא לא עסק בתפקיד צבאי כלשהו או תחת פיקוח צבאי בעת האירוע. העתירה נדחתה, תוך חיזוק העיקרון המשפטי לפיו פעילות אישית הנעשית מחוץ לפיקוח ובפיקוח ישיר של הצבא, גם בתקופת שירות, אינה מזכה באופן אוטומטי בפיצוי לפי חוק משפחות חיילים שנהרגו בפעולה (פיצויים ושיקום).