בש"א 7255/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירה להורות לשני בנקים להימנע מפדיון ערבויות בעקבות סכסוך בין חברה שהזמינה עבודות בנייה לבין הקבלן שביצע את העבודה. המבקש, הקבלן, ביקש מבית המשפט צו מניעה זמני, בטענה כי נושא הערבויות צריך להידון על ידי בורר במסגרת הסכם בוררות קיים בין הצדדים. בית המשפט הסכים והוציא צו מניעה בשנת 2003, אשר אושר על ידי ערכאה גבוהה יותר לאחר שהלקוח ערער. עם זאת, בעקבות פסק דין שביטל את פסק הבורר בשנת 2006, ביקש הלקוח מהבנקים לפרוע את הערבויות. הקבלן הגיב בבקשה חדשה לצו מניעה, שהובילה לפסק דין זה. בית המשפט החליט לדחות את הבקשה תוך שהוא מדגיש כי דרישת הלקוח לפירעון הערבויות הייתה כדין בנסיבות הנוכחיות. השופט הדגיש את אופיין של הערבויות הבנקאיות האוטונומיות, המאפשרות למוטב לקבל את הכספים הנקובים בהן ללא תלות במחלוקות הנובעות מעסקת הבסיס. אלא אם קיימות נסיבות חריגות, כגון תרמית או התנהגות חמורה במיוחד מצד המוטב, בית המשפט לא יגביל את זכותו של הלקוח לתבוע את הערבויות. השופט הגיע למסקנה כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר חריגים אלה ולכן דחה את הבקשה והורה לקבלן לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למזמין.