ת"א 6611-07-14

תקציר

התובעים, מתווכי נדל"ן, תבעו את הנתבע ואת מוכרי הנכס בדמי תיווך לאחר שהצדדים להסכם המכר עקפו אותם. למתווכים היה הסכם בלעדיות עם המוכרים, והנתבע חתם על צו לשירותי תיווך לגבי נכס אחר שהוצג על ידי המתווך של התובעים. המתווכים טענו כי הנתבעת למדה על הנכס באמצעות סוכנם, ולכן היא חייבת בתשלום שכר הקונה, וכי המוכרים היו שותפים לעסקה ולכן חויבו בתשלום שכר טרחת המוכר. הנתבעת טענה כי איתרה את הנכס באופן עצמאי, ולכן לא חויבה בתשלום דמי תיווך. השופט פסק לטובת תביעת התובעים נגד הנתבעת, והורה לה לשלם את שכר טרחת הקונים. מהראיות עולה כי הנתבעת קיבלה פרטים על הנכס מסוכני התובעים, והשופטת דחתה את טענת הנתבעת כי מצאה את הנכס בעצמה. עוד קבע השופט כי הנתבע פעל בחוסר תום לב, מתוך כוונה להתחמק מתשלום דמי תיווך. עם זאת, התביעה נגד המוכרים נדחתה, שכן השופט לא מצא כל ראיה לכך שהם היו מודעים לקשר של הנתבע עם סוכן התובעים, או שהם ניסו לעקוף את המתווכים. עוד קבעה השופטת כי הזמנת שירות התיווך והסכם הבלעדיות של המוכרים לא עמדו בדרישות החוק, ולכן המוכרים לא היו חייבים בתשלום שכר טרחת המוכר. כמו כן, השופט קבע כי המוכרים לא הפרו כל חוזה, ודחה את התביעה נגדם. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 39,546 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין. התובעים חויבו לשלם למוכרים הוצאות בסך של 9,360 ₪.