פ"ה 56114-07-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור שהגיש עובד על החלטת בית הדין למשמעת לפטרו מעבודתו במשרד החינוך בגין ביצוע עבירת משמעת. הערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.5.2023. העובד הורשע באותה עבירה בשני הליכים משמעתיים נפרדים. על בית הדין להכריע האם החלטת משרד החינוך לבצע את פסק הדין של בית הדין המשמעתי ולפטר את העובד ביום 8.5.2023 הייתה כדין. העובד טען כי יש לדחות את מועד הפיטורים בשל היעדרותו מהעבודה בשל מחלה. עם זאת, בית הדין מצא כי העובד לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת משרד החינוך. השופט קבע כי הודעת המשרד על מועד הפיטורים הייתה בהתאם לחוק. ההחלטה על פיטורי העובד התקבלה על ידי בית הדין למשמעת, והגשת ערעור על החלטה זו רק דחתה את ביצוע הפיטורים עד להכרעה בערעור, כאמור בסעיף 40 לחוק שירות המדינה (משמעת). כמו כן, העובד קיבל הודעה מוקדמת על פיטוריו לפני שנעדר עקב מחלה, כנדרש בסעיף 4א לחוק דמי מחלה. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי משרד החינוך פעל כדין ובקשת העובד לסעד זמני נדחתה. בנוסף, התנהלותו של העובד בהגשת בקשתו לסעד זמני חודשיים לאחר קבלת הודעת המשרד, כמו גם הימנעותו מלהציג טענה לכאורה, הצדיקו את דחיית בקשתו. העובד חויב לשאת בהוצאות המשרד, וניתן היה לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.