ב"ל 19069-11-22

תקציר

## ניתוח משפטי של תביעת התובע בגין נפגעי עבודה ניתוח זה בוחן את תביעת התובע בגין פגיעה בעבודה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים החלים על מחלות מקצוע ובדוקטרינת המיקרוטראומה כפי שנקבעה בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה. ### I. תביעת מחלת מקצוע נדחתה תביעת התובע בגין מחלת מקצוע, כהגדרתה בסעיפים 44-45 לתקנות הביטוח הלאומי ובתוספת השנייה. בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח לבסס בסיס עובדתי לתביעתו תחת קטגוריה זו. * **אי פירוט:** ליקוי מרכזי שזוהה היה הימנעות התובע מלהפנות את בית המשפט לפריט ספציפי בנספח השני לתקנות שתאם את מצב הכתף הנטען שלו. חוסר ספציפיות זה פגע ביכולתו של בית המשפט להעריך את התביעה לגופה. * **הערכת פעילות העבודה:** בית המשפט ניתח בקפידה את עבודתו של התובע כנהג משאית וכמוביל. ליבת הטיעון של מחלות תעסוקתיות סבבה סביב האופי החוזר ונשנה של העמסה, פריקה ואבטחת כלי רכב. * התובע היה מעורב בהעמסה ופריקה של כ-20 מכוניות מדי יום, שכללו הסעת כלי רכב על מנשא ואבטחתם באמצעות רצועות ומחגרים. * פעולת הקשירה והשחרור של רצועות עם ראצ'טים הוערכה בין 10-40 שניות לכל רכב. * הזמן הכולל שהושקע בפעילויות קשירה/שחרור אלה עבור חמישה כלי רכב חושב בין 15 דקות ל-50 דקות, לא מבוצע ברצף, במהלך יום עבודה של 10-12 שעות. * בית המשפט מצא שפעילויות אלה הן שוליות ובעלות היקף מינימלי ביחס ליום העבודה הכולל של התובע. * **היעדר תנועות מונוטוניות וחוזרות על עצמן:** באופן מכריע, בית המשפט קבע כי התנועות הכרוכות בקשירת כלי רכב בחלקו העליון של המנשא אינן זהות או "זהות במהותן" לאלו שבוצעו בחלקו התחתון. שונות זו פירושה שהתנועות לא היו מונוטוניות או חוזרות על עצמן מספיק כדי לעמוד בקריטריונים של מחלת מקצוע לפי הנספח השני. * **ליקויים ראייתיים:** כישלונו של התובע לספק ראיות מכריעות, כגון דוחות החברה המפרטים את מספר כלי הרכב שהועמסו ונפרקו מדי יום, החלישו עוד יותר את טענתו. בית המשפט הסתמך על העיקרון המשפטי לפיו העלמת ראיות שהיו לטובת צד יוצרת חזקה שראיות כאלה היו מזיקות. ### II. תביעת מיקרוטראומה תביעת התובע על פי דוקטרינת המיקרוטראומה נדחתה אף היא, על סמך אי ביסוס התשתית העובדתית הנדרשת ודרישות הדין. * **המסגרת המשפטית למיקרוטראומה:** בית המשפט חזר על העקרונות המשפטיים שנקבעו להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה באמצעות מיקרוטראומה, תוך דרישה לשני תנאים מצטברים: 1. קיומם של נזקים קלים זעירים ובלתי הפיכים מתנועות חוזרות ונשנות המצטברות וגורמות לנזק הפוגע. תנועות אלה, למרות שאינן בהכרח זהות, חייבות להיות "זהות במהותן" ולהתבצע בתדירות מספקת לאורך זמן כדי לגרום לנזק מצטבר. 2. קיומה של חוות דעת של מומחה רפואי המאשרת כי הפגיעות הן קלות ומצטברות, ולא תהליך תחלואה טבעי. * **שלושת האלמנטים של מיקרוטראומה:** בית המשפט התייחס למקרה *אסתר נח*, שהתווה שלושה אלמנטים שיש להוכיח למיקרוטראומה: 1. תשתית עובדתית לביצוע תנועות חוזרות. 2. קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני. 3. קביעה שכל תנועה גרמה לפציעה זעירה שמצטברת לליקוי פיזי. * **תשתית עובדתית לא מספקת:** בית המשפט מצא כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה: * קשירת הרצועות ושחרורן נחשבו שוליים ומזעריים בהיקפם, כמפורט בפרק מחלות מקצוע. * התנועות הכרוכות באבטחת כלי רכב בקומות העליונות לעומת התחתונות של המוביל לא היו "זהות במהותן", ולכן לא עמדו בקריטריון "תנועות חוזרות". * בית המשפט הדגיש כי "לעבודה פיזית אין כוח להפוך למיקרוטראומה", וציטט את פסק הדין של *אסתר נח* כי הדוקטרינה אינה יכולה להיות "שרביט קסמים" ל"מאמצים קשים". * **היעדר חוות דעת של מומחה רפואי:** למרות שבית המשפט לא הגיע לשלב של דרישת מומחה רפואי, הוא הגיע למסקנה מראש כי אין בסיס עובדתי מספיק פירושו שאין הצדקה למינוי מומחה כזה. ### III. חידושים ועקרונות משפטיים מקרה זה מדגיש את היישום והפרשנות של עקרונות משפטיים מבוססים הנוגעים לנפגעי עבודה בישראל: * **נטל ההוכחה:** הניתוח מדגיש את הנטל המוטל על התובע להוכיח את האלמנטים של מחלת מקצוע ומיקרוטראומה. הכישלון לספק ראיות מספקות או לפרט תקנות רלוונטיות השפיע באופן משמעותי על התוצאה. * **פרשנות מחמירה של "תנועות חוזרות":** הפרשנות המחמירה של בית המשפט ל"תנועות חוזרות" כדורשות תנועות "זהות במהותן" ומבוצעות בתדירות ובהמשכיות מספיקות היא היבט מכריע. שינויים קלים בתנועה או משך מוגבל של תנועות כאלה במהלך יום עבודה יכולים להוביל לדחיית תביעה. * **דוקטרינת "המיקרוטראומה כמוצא אחרון":** המקרה מחזק את ההבנה של דוקטרינת המיקרוטראומה כפיקציה משפטית שנועדה למלא פערים שבהם לא קיימת תאונה ספציפית או מחלת מקצוע מוכרת. עם זאת, הוא גם מבהיר כי לדוקטרינה זו יש גבולות והיא אינה תרופה אוניברסלית לכל המחלות הקשורות לעבודה, במיוחד אם הפעילויות הבסיסיות אינן מציגות את המאפיינים הנדרשים של פציעות קלות מצטברות מפעולות חוזרות ונשנות. * **חשיבות ההצגה הראייתית:** הסתמכותו של בית המשפט על עקרון העלמת הראיות ("מאז ומעולם היה כלל בידי בית המשפט כי חזקה על צד שלא להסתיר ראיות לטובתו...") היא תזכורת משמעותית לחשיבות הצגת כל הראיות הרלוונטיות. * **ביקורת שיפוטית על משימות עבודה:** הבחינה המפורטת של משימות העבודה של התובע, לרבות משך ואופי התנועות הספציפיות, ממחישה את גישתו היסודית של בית המשפט בהערכת התשתית העובדתית של תביעות נפגעי עבודה. לסיכום, תביעת התובע נדחתה בשל כשל יסודי בביסוס התנאים העובדתיים והמשפטיים הנדרשים הן למחלת מקצוע והן לתביעה המבוססת על מיקרוטראומה. החלטת בית המשפט התבססה על ניתוח מדוקדק של פעילויות העבודה של התובע, ההגדרות המשפטיות החלות והפסיקה המקובלת, במיוחד לגבי אופי ותדירות התנועות החוזרות על עצמן.