המ"ש 9607-02-26
החלטה תעבורה ירושלים
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות ההליך:** המבקשת, ג'ואנא גדבאן, מבקשת להאריך את המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס על עבירת מהירות שבוצעה באמצעות מצלמת מהירות מסוג א/3. המבקשת טוענת כי נודע לה על הדו"ח במקרה, וכי לא קיבלה אותו בשל אי-עדכון כתובתה במשרד הפנים, שם רשומה כתובתה בכפר מזרעה, בעוד שהיא מתגוררת בפועל בירושלים. בנוסף, המבקשת מכחישה את ביצוע העבירה וחולקת על אמינות המדידה והמכשור. המשיבה טוענת כי ההודעה נשלחה לכתובתה הרשומה, חזרה בציון "לא נדרש", ובהתאם לחוק, על המבקשת היה לעדכן את כתובתה, ואי-עדכון אינו מקנה לה הגנה. **דיון והכרעה – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סמכות בית המשפט להארכת מועד להישפט:** * **עקרון משפטי:** בית המשפט השלום לתעבורה מוסמך להאריך את המועד להישפט מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ). סמכות זו מופעלת על דרך הצמצום, בדומה לבקשה לביטול פסק דין, ורק כאשר קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות או כאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין (כפי שנקבע בע"פ 40599/07 רואמי אברהם). * **יישום בהחלטה:** בית המשפט מאזכר הלכה זו ובוחן את נסיבות המקרה לאורה. 2. **הבחנה בין עבירות מסוג ברירת משפט לעבירות אחרות:** * **עקרון משפטי:** בעבירות מסוג ברירת משפט, קיימת הנחת יסוד שהנאשם אינו מעוניין להישפט, בניגוד לעבירות אחרות בהן קיימת זכות מוקנית להישפט (עפ"ת 33548-07-19 שמוש הכהן). * **יישום בהחלטה:** ההבחנה רלוונטית להקשר של הארכת מועד, שכן היא מדגישה את הצורך בסיבה מוצדקת ומשמעותית להארכת המועד. 3. **חזקת המסירה ונטל ההוכחה:** * **עקרון משפטי (תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי):** בעבירות תעבורה מסוימות ועבירות קנס, הודעה על ביצוע העבירה או הזמנה למשפט רואים כאילו הומצאו כדין גם ללא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו 15 יום מיום שנשלחו בדואר רשום, אלא אם הנמען מוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. * **עקרון משפטי (פסיקה):** גם בהיעדר אישור מסירה או אישור לא תקין, אם הוכח שנשלח דואר רשום, רואים את ההודעה כאילו הגיעה למענה תוך 15 יום. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מדגישה את חשיבות חוק עדכון הכתובת (התשס"ה–2005). סעיף 2 לחוק קובע כי חובה על תושב להודיע על שינוי כתובת תוך 30 יום, ואם לא עשה כן, רואים את הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר. * **יישום בהחלטה:** בית המשפט קובע כי המשיבה הוכיחה את משלוח ההודעה בדואר רשום לכתובתה הרשומה של המבקשת. מכיוון שההודעה חזרה בציון "לא נדרש", עובר הנטל למבקשת להוכיח שלא קיבלה את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בה. בית המשפט דוחה את טענת המבקשת, וקובע כי משלא עדכנה את כתובתה בהתאם לחוק, אי-קבלת ההודעה נובעת מסיבות התלויות בה. לכן, חזקת המסירה לא נסתרה. 4. **טענת "עיוות דין":** * **עקרון משפטי:** טענה לעיוות דין אינה יכולה להתבסס רק על הכפירה בביצוע העבירה. יש צורך בתשתית ראייתית בעלת משקל המוכיחה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (עפ"ת (מחוזי חי') 8141-07-15 בן ישי; עפ"ת (מחוזי ים) 8206-06-18 ברהום; עפ"ת (חיפה) 20841-09-20 גאווי). * **יישום בהחלטה:** בית המשפט קובע כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית מספקת לכך שקיים פוטנציאל לשינוי התוצאה. הכפירה בביצוע העבירה בלבד אינה מספיקה. 5. **אמינות מצלמות מהירות מסוג א/3:** * **עקרון משפטי (פסיקת בית המשפט העליון):** בית המשפט העליון קבע בע"פ 2983/19 פחמאוי ובפרשת עבודי כי פסיקת בית המשפט בעניין בדראן אינה פוסלת את מצלמות א/3 ואינה מצדיקה הארכת מועד להישפט או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. בתי משפט מחוזיים שונים קבעו כי טענה זו אינה עולה כדי עיוות דין (עפ"ת (חיפה) 51857-11-18 חמדאן; עפ"ת (י-ם) 7334-12-18 בן דוד; עפ"ת (י-ם) 46562-12-18 אטיאס). * **יישום בהחלטה:** בית המשפט מאמץ את הפסיקה העליונה והמחוזית ודוחה את טענת המבקשת בדבר אמינות מצלמות א/3 כבסיס לטענת עיוות דין. 6. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * **עקרון משפטי:** בקשה להארכת מועד להישפט שהוגשה בשיהוי ניכר ללא הסבר מספק, די בה כדי לדחותה (השוו: המ"ש (י-ם) 3687-05-25 מאושר; המ"ש 6390-07-25 תאופיק עוראבי). * **יישום בהחלטה:** בית המשפט מציין כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר של כ-3 חודשים, ללא הסבר מספק, וכי הדבר כשלעצמו מהווה עילה לדחיית הבקשה. **חידושים ונקודות מרכזיות בהחלטה:** * **הדגשת חובת עדכון הכתובת:** ההחלטה ממחישה את המשמעות המשפטית של אי-עדכון כתובת בהתאם לחוק עדכון הכתובת. התעלמות מחובה זו מבטלת למעשה את האפשרות לטעון כי אי-קבלת הודעה נבעה מנסיבות שאינן תלויות במבקשת. * **חיזוק מעמדן של מצלמות א/3:** ההחלטה מחזקת את ההלכה המשפטית, הפסיקתית והעליונה, כי טענות כלליות בדבר אמינות מצלמות מסוג א/3 אינן מהוות עילה לדחיית תביעה או להארכת מועד. * **איזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין עקרון סופיות הדיון:** ההחלטה מדגימה כיצד בית המשפט מאזן בין זכותו של אדם להישפט לבין הצורך בעקרון סופיות הדיון. במקרה זה, המבקשת לא עמדה בנטלים שהוטלו עליה, הן להוכיח אי-קבלת ההודעה מנסיבות שאינן תלויות בה, והן להציג טענות מהותיות המוכיחות פוטנציאל לעיוות דין. **מסקנה:** בית המשפט דחה את הבקשה להארכת המועד להישפט, בנימוק שהודעת הקנס הומצאה כדין, שהמבקשת לא הוכיחה נסיבות המצדיקות הארכת מועד (כגון אי-קבלת ההודעה מסיבות שאינן תלויות בה), וכי לא עלה בידה לבסס טענת עיוות דין או להציג פגם מהותי בהליך אכיפת המהירות באמצעות המצלמה. השיהוי בהגשת הבקשה היווה גם הוא עילה לדחייה.
המ"ש 9607-02-26 ג'ואנא גדבאן נ. מדינת ישראל, תעבורה (16.3.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.