רע"א 4164/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הבקשה נדחתה משום שהמקרה לא העלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים. הסוגיות המשפטיות שנדונו בבקשה נגעו לחישוב ההוצאות המפורטות בתקנה 513 לסדרי הדין, שבוטלה באותו יום בו הוגשה הבקשה והוחלפה בתקנה 512. המבקש טען כי אומדן ההוצאות של בית המשפט, כפי שנעשה במקרה זה, סותר את לשון התקנה, אותה יש לפרש באופן מחמיר. עם זאת, השופט קבע כי בכוונת התקנות להגדיר את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לקבוע את גובה ההוצאות. האומדן שנעשה בו שימוש והפיצוי הגלובלי שנפסק נופלים בגדר מרחב שיקול הדעת המוענק על ידי תקנות אלה. בנוסף, ציינה השופטת כי החלטת בית משפט השלום לפסוק למשיב הוצאות בגין אובדן ימי עבודה הייתה סבירה ויעילה, במיוחד בהתחשב בכך שהסכום שנפסק היה נמוך משמעותית מהבקשה הראשונית. לבסוף, דחה השופט את טענתו העובדתית של המבקש בדבר כפל הוצאות, שכן בית המשפט המחוזי כבר התייחס ודחה טענה זו. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בקביעות הקודמות ולכן דחה את הבקשה.