רע"א 526/11

תקציר

המשיבים סבורים כי יש לדחות את הבקשה שכן פסק הדין מיום 27.10.2010 הסדיר את עניין פשיטת הרגל של המבקש. לטענתם, למבקש הייתה אפשרות לערער על החלטה זו אך לא עשה זאת, ובמקום זאת בחר להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט. עוד טוענים המשיבים כי טענותיו של המבקש בדבר פגמים שנפלו בהליך אינן מבוססות וכי קביעתו של בית משפט קמא בדבר יכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים מבוססת על ראיות מהימנות המוכיחות כי המבקש הוא הבעלים האמיתי של תחנת דלק, חרף תלושי שכרו המלמדים אחרת. כונס הנכסים הרשמי שותף לחוות דעת זו ומדגיש את חוסר שיתוף הפעולה והציות של המבקש להחלטות בית המשפט. בינתיים, המבקש לא הוכיח כל סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיונים ולא מילא אחר צווי בית המשפט במועד. בית המשפט רואה בהיעדרו של המבקש הפגנת זלזול וסבור כי יש לדחות את בקשתו לבטל את ההחלטה שניתנה בהעדרו. זאת ועוד, ההחלטה מיום 17.6.2010 הייתה זמנית בלבד, והתייחסה לתשלומים חודשיים מיום 1.7.2010 ועד ליום 1.12.2010, ואילו פסק הדין מיום 27.10.2010 חל על תשלומים מיום 1.12.2010 ואילך, עליהם לא ערערה המבקשת בנפרד. נוכח זלזול מצד המבקש ואי קיום הליכים משפטיים, בקשת רשות הערעור נדחית. כן חויב המבקש לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ כל אחד.