ע"א 50120-06-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את כתבי הטענות, המסמכים והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים, ולא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. המערער הלין על עדותו של גזבר המשיב, אך בית משפט קמא מצא אותה אמינה, ובית המשפט לערעורים מסכים כי אין זה מקומו לבחון את מהימנותם של עדים. עוד טען המערער כי המשיב היה צריך לזמן שני עדים נוספים, אך בית המשפט מציין כי המערער יכול היה לזמן אותם בעצמו. גם בקשת המערערת להגיש הודעה נגד צדדים שלישיים נדחתה, הן מטעמים פרוצדורליים, שכן היא נעשתה ללא כל הסבר לשיהוי, והן מטעמים מהותיים, שכן היא הייתה מיותרת. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר הכריז על הסכם בין המערערת לבין המשיב בטל בשל היעדר חתימות הנדרשות על פי דין, אושר אף הוא. הסיבה לכך היא שהחוקים הרלוונטיים דורשים ציות פורמלי, והחתימות הן תנאי מוקדם לתוקפו של ההסכם. זאת ועוד, דבריו של בית משפט קמא במהלך הדיונים, והמשא ומתן בין הצדדים, אינם גוברים על פסק הדין הסופי. לבסוף, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב בפסיקת הוצאות על ידי בית משפט קמא למשיב. מטעמים אלה נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, בנוסף להוצאות.