עש"א 2287/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על פסק דין של המפקח על רישום המקרקעין בתל אביב, בעניין הרחבה על גג בניין על ידי המשיבים (הורוביץ ואח'), שבבעלותם דירה בקומה העליונה. המערערים (בעלי ארבע מתוך 11 הדירות בבניין) עתרו להפסקת הבנייה, בטענה שהורוביץ לא הצליח להשיג את ההסכמה הנדרשת מרוב הדיירים (75%) להרחבה. לחילופין, הם ביקשו תשלומי איזון עבור החלק היחסי של גג הבניין שהוצמד לדירת הורוביץ. הממונה פסק תחילה לטובת המערערים, אך הדבר בוטל על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי די בהסכמה בעל פה. התיק הוחזר לממונה כדי שיקבע אם היו הסכמות בעל פה. בפסק דינה השני מצאה המפקחת כי ניתנה הסכמה בעל פה של שני דיירים (בני הזוג גראווה), ומינתה שמאי שיקבע את יתרת התשלומים שחב הורוביץ למערערים. עוד קבעה כי על הורוביץ לשאת במלוא שכר טרחתו של השמאי, וכי המערערת חנה שמואלי תקבל תשלומים נוספים אם השמאי יקבע סכום גבוה מ-20,000 ₪. המערערים טענו כי המפקחת שגתה בקביעת הסכמתם של בני הזוג גראו, וכי היא התעלמה מראיות ומממצאיה שלה מפסק הדין הראשון. מנגד, הורוביץ טען כי המפקחת צדקה כשמצאה הסכמה של למעלה מ-75% מבעלי הדירות, וכי היה עליה לאמץ את הערכת השמאי המוסכם על השוכרים, ולא למנות שמאי חדש. הם גם ערערו נגדית על אי פסיקת הוצאות משפט, ועל פסק הדין ששמואלי צריך לקבל תשלומים נוספים. בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. היא מצאה כי ממצאיו העובדתיים של הממונה, במיוחד בכל הנוגע להסכמה, היו סבירים ואין להתערב בהם. היא גם אישרה את החלטתה למנות שמאי חדש, בהתחשב בכך שהשמאות הקודמת הייתה פגומה, והורוביץ לא דרש הוצאות בסיכומיהם. לבסוף נקבע כי החלטת הממונה בעניין ההוצאות והתשלומים הנוספים לשמואלי הייתה סבירה ואין להתערב בה. משהפסידו המערערים, חויבו לשלם להורוביץ הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.