ע"א 1630/12

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את תביעות המערערים כנגד 13 משיבים לסעד הנובע מהפרת הסכם, שימוש בלתי מורשה בסימני מסחר ופטנטים ונזקים. המערערים, העוסקים בהפקה ובשיווק של יהלומים, חתמו עם המשיב מס' 2 על מכתב כוונות לשיתוף פעולה בתחום היהלומים. המכתב כלל סעיף בוררות לכל מחלוקות, מה שהוביל להליך בוררות בניו יורק. הבורר דחה את טענת המערערים כי המשיבה מס' 2 הפרה את הפטנט וזכויות היוצרים שלהם, ופסק לטובת בקשת המשיבה מס' 2 להשבת יהלומים שברשות המערערים. פסק הבוררות אושר על ידי בית משפט בניו יורק. בתוך כך, הגישו המערערים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב גם נגד המשיבה מס' 2 וגורמים נוספים, לרבות בעלי מניות ונושאי משרה במשיבה מס' 2, וחברות שייצרו עבורם יהלומים. בית המשפט המחוזי קבע כי פסק הבוררות מהווה מעשה res judicata, ודחה את טענות המערערים ביחס לתקופה שנדונה בבוררות, בקובעו כי טענות המערערים חסרות שחר. באשר לתקופה שלאחר פסק הבוררות, מצא בית המשפט כי המשיבים לא גרמו נזק למערערים. בערעור לבית המשפט העליון נטען בעיקר כי בית המשפט המחוזי לא שקל כראוי את ראיות המערערים וכי לא ניתן להן יום בבית המשפט. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי אכן בחן את הראיות והעדים, ודחה את טענות המערערים לגופן. בית המשפט העליון הדגיש כי הוא מהסס להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הפרוצדורלית, וכי טענות המערערים נסובו בעיקר סביב קביעות כאלה ביחס לתקופה בה חל פסק הבוררות והתקופה שלאחריו. לפיכך, הערעור נדחה. החלטה זו התקבלה ללא הזמנת הוצאות.