תא"ק 61689-07-20

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: פסק דין זה נובע מתביעה כספית בסך 1,260,000 ₪ שהגיש התובע, אשר טוען כי הנתבע חייב להם סכום זה כהלוואה שלא נפרעה. הנתבע טוען כי ההלוואה אכן הוחזרה למלווה המקורי, מר רביבו, אשר הקצה את זכויותיו לתובע. השאלה המרכזית היא האם החוב הוחזר למר רביבו. השופט מכריע לטובת הנתבע ודוחה את תביעת התובע. מסקנתם היא כי הנתבע הצליח לטעון כי החוב נפרע למר רביבו בטרם הועבר לתובע. בקבלת החלטה זו, השופטת מתחשבת בעדויות הנתבעת ובעלה, מר מולי, וכן בהקלטות/סרטונים שהוגשו כראיות, בהם מציין מר רביבו במפורש כי החוב הוסדר. השופטת נחה דעתה כי הנתבעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה ומעבירה את הנטל לתובעת להביא ראיות הסותרות את טענת ההחזר. עם זאת, התובעת אינה עומדת בנטל משני זה. עוד מציינת השופטת כי התובעת, שהייתה לה היכרות מוקדמת עם הנתבעת ובעלה, לא וידאה כראוי אם החוב נפרע, מה גם שחלפו שלוש שנים ממועד הפירעון המוסכם. למרות דחיית התביעה, השופט מורה לתובעת לשלם לנתבעת הוצאות מופחתות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, בשל עיכובים ודחיות פרוצדורליות שנגרמו על ידי הנתבעת ועדיה. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים, ופסק הדין יימסר להם על ידי המזכירות.