ערר 82373-12-20

תקציר

ועדת הערר החליטה כי לא ניתן להחיל שומה מתוקנת של היטל השבחה על המערערים במקרה זה. המשיב, שהוציא את השומה המקורית, לא סיפק הסבר מניח את הדעת כיצד יישמו אותה על המערערים, כפי שהיה נתון בערעור באותה עת. על-פי סעיף 14(ו) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המאפשר תיקון שומות בנסיבות מסוימות, פירשה הוועדה כי הדבר חל רק על מקרים חריגים ולא על מצבם של העוררים. הסעיף מתייחס לתיקונים שהם נכונים בעליל, כגון טעויות ברורות או מחלוקות שבהן אין עמימות משפטית, מה שלא קורה כאן. עוד הדגישה הוועדה כי תיקון שומות הוא חריג לכלל ויש ליישמו רק במקרים מצומצמים כדי לקיים את עקרון ההסתמכות. מאחר שהמערערים לא היו חלק מההחלטה המקורית עליה הוגש ערעור, אין להחיל עליהם את השומה המתוקנת. במקום זאת, ההיטל שלהם ייקבע על פי השומה המקורית. המשיב חויב בהוצאות המערערים בסך של 3,000 ₪.